לכולנו קורה  שפוגעים בנו , מעליבים אותנו ומכעיסים אותנו.  התגובה שלנו יכולה להיות בצעקות, בבכי, בכעס ,

ואז אנחנו מרגישים רע  עם עצמנו ועם הסובבים אותנו מה שמחבל והורס לנו את מערכות היחסים בחיינו.    

איך נוכל לבחור להגיב אחרת למרות שאנחנו כועסים ופגועים?

מה ניתן לעשות כדי להתגבר על קונפליקטים?

איך נצליח להתבטא באופן כן ובהיר ?

ראשית עלינו להבין שבכל אחד מאיתנו מוטבע מנגנון הישרדות אוטומטי שהוא צורך בסיסי.

המנגנון- הגורם המניע אותנו. כאשר מתרחש אירוע , אנו חווים איום על  צורך זה ובאופן אוטומטי מופיע רגש.

בעקבות הרגש מופיעה התגובה  .    

הכל מתחיל  בזיכרון הרגשי שקיים במח ההישרדותי , שמגן עלינו מפני אירועים לא נעימים.                                

מנגנון הגנה , כמו כפתור הפעלה. נקודה רגישה שקיימת בנו , שבכל פעם שמגיע גירוי -טריגר והצורך הבסיסי שלנו מאוים או לא מקבל מענה ואינו מתממש, אותו כפתור נלחץ וגורם לנו לפרשנות ולתגובה רגשית אוטומטית .

התגובה של המח ההישרדותי יכולה להיות התקפה, בריחה  או קיפאון  (שלושת הFFF)  שגורמת גם לתפקוד פיזיולוגי שונה, שמשפיע על התגובה שלנו בעוצמה.

לדוגמא "את לא מתקשרת אלי ולא מתעניינת בי " כשאנו שומעים מילים אלה הן יכולות לעורר בקרבנו כעס רב , גורמות לנו לבקר את האחר ולשפוט אותו. נוכל להגיע לתקשורת טובה יותר, אם שני הצדדים יבינו את הכעס שמכיל בתוכו את האיום על הצורך שלנו או שהצורך שלנו שלא נענה ,נתבונן במודעות מלאה ונזהה מהו הצורך שלנו  . נוכל להגיד "אני כועסת משום שאני צריכה חופש  או עצמאות ומרחב" במקום אני כועסת עליך כי אתה לא בסדר שאמרת..(בתוכנו יש צפייה שהאחר ימלא לי את הצרכים שלי)  בנוסף, נשתדל להבין  באמפתיות את הצרכים של האחר באהבה ובתשומת לב ולכן נוכל לתקשר איתו ביתר קלות איתו. המטרה – לא רק לשנות התנהגות  אלא להשיג שיתוף פעולה ,להשפיע ולשמור על מערכת היחסים בינינו .

הצורך הבסיסי  שלנו יכול להיות:  באהבה, הערכה , בטחון , משמעות , מרחב ועצמאות , שלוה , חופש, ריגושים והנאה, שליטה ,ולעשות את הדבר הנכון(שלמות).

כאשר אנו כועסים על האחר, כדי לתקשר איתו טוב יותר עלינו להבין ש"המקרה" הוא  רק גירוי- טריגר שבעקבותיו  הפרשנות והתגובה האוטומטית . זה לא הגורם האמיתי שבגללו אנו מרגישים כעס או עלבון . לכן נמקד את המודעות שלנו ברגשות ובצרכים שלנו עצמנו.  במקום לבקר ולהאשים את האחרים עלינו  להתחבר אל עצמנו לתפיסת העולם שלנו , הצרכים שלנו והמטרות שלנו. למשל, בזוגיות ,  כשהאישה מבקשת מבן זוגה להישאר עם הילדים , הצורך שלה בביטחון ובוודאות ולכן חשוב לה שהוא יגיע הביתה והיא תוכל להתפנות לעיסוקיה כאשר בן זוגה לא נותן לה תשובה ודאית כיוון שהצורך שלו הוא במרחב ועצמאות , הוא מעדיף להמתין ולראות אם אכן מסתדר לו להגיע הביתה .

חשוב שנבין שזאת לא התנהגות האחר שמכעיסה אותנו , אלא הצורך שלנו שאינו מקבל מענה או מאוים , מעורר את הרגש שלנו . לכן עלינו לפרק את תהליך התעוררות הרגש והתגובה ולנהל אותו בעצמנו.  להבין ולהתחבר לצרכים שלנו מתוך המהות שלנו .  נלמד להקשיב באמפטיה ובסקרנות , להתעניין באמת באדם שמולי , להבין את הצרכים שלו  , את רצונותיו  ואת רגשותיו ולכבד אותו  , כאשר האדם מולי רואה את הנכונות שלי , את האכפתיות ,ובנוסף אם אוכל להצדיק חלק מדבריו בשיחה , אוכל ראשית "לפרוק אותו מנשקו" בשעת כעס. לגרום לו להיפתח ולהקשיב לי ,להבין את הצרכים שלי ולהבין אותי יותר . ההקשבה מהסוג הזה ומתן האפשרות לביטוי עצמי , תעורר אכפתיות, פתיחות וגמישות אצל האחר ,דבר שישפיע על התקשורת בינינו ,נזהה את הצרכים המשותפים לשני הצדדים , נמצא את הדרך וניתן  מענה לצרכים של שנינו.

מאחורי הקלעים של אסטרטגית ההתנהגות שלנו  יש נקודת מבט על העולם  ואמונה שטבועה בנו שמגיעה מתוך הצורך הפנימי שלנו  ומניע אותנו לאותה פעולה.  המטרה – לא רק לשנות התנהגות  אלא להשיג שיתוף פעולה ,להשפיע ולשמור על מערכת היחסים בינינו .

"קוד הטיפוס" לתקשורת מיטבית , אינו עוסק בפתרון קונפליקטים ברמת ההתנהגות אלא, על  ידי זיהוי נקודת המבט, האינטרסים  והצרכים  של שני הצדדים, ורק לאחר מכן נמצא הפתרון . כאשר  בשלב זיהוי הצרכים אין מחלוקות, וכאשר נוצר חיבור אמיתי ואנושי, הבנה וחמלה ,  אנו מתקשרים אחרת ובהתאם גם נמצא הפתרון לקונפליקט .

לסדנה להכרת המודל ולפרטים נוספים ניתן לפנות אלי בנייד 0532394083