מבקרת את עצמך ואת הסביבה ללא הפסק? מרגישה מתוחה? עובדת קשה ונשארת תקועה?

אם את מוצאת את עצמך כל היום ממלמלת:

"זה חייב להית מושלם"
"יש רק דרך אחת נכונה לעשות את זה"
"תרים את הגרביים" "אוףףף .. איזה בלאגן ..."
"למה אי אפשר לסמוך על אף אחד שיעשה את זה כמוני "

הפוסט הזה מתאים לך!

אם התחברת לדברים .. ברוכה הבאה .. כנראה שאת משתייכת לטיפוס 1 הפרפקציוניסטית ..

(על פי מודל האניאגרם – מודל פסיכולוגי, דינמי ורב עוצמה)

צריך לזכור שכל אחד מהטיפוסים הפסיכולוגיים נמצאים בכל אחת מאתנו, אבל אם טבועה בך האמונה שאת חייבת לבצע את הדברים בדרך הנכונה והעולם הוא מקום שיפוטי ששופט אותך ואת הסביבה על טעויות או חוסר שלמות.

אם יש לך חוש מפותח לצדק ורצון לתקן את העולם ואת מוצאת את עצמך מעירה, מטיפה, ושופטת את עצמך ואת האחרים.

אם את נמנעת מלעשות דברים ולקדם את עצמך עד שתהיי מושלמת?.. הפוסט הזה מתאים לך!

ולמה זה כל כך חשוב לך לדעת ??

כי כאשר תביני את המניעים הנסתרים שלך .. מדוע ולמה ההתנהגות שלך היא כזאת  ומה "המחיר" שאת משלמת על כך, תוכלי גם לשפר, לשנות ולהשיג את מה שתרצי ובנוסף תוכלי לשפר את מערכות היחסים בחייך , עם בן זוגך בפרט ועם הסביבה בכלל..

 מי זאת  הפרקפקציונסטית *

דעתנית ואדיאליסטית. רצינית בעלת משמעת גבוהה. הצורך שלה הוא בשלמות ולכן שואפת תמיד לעשות את הדבר הנכון.

אחראית ,חרוצה אמינה ובעלת מצפון מפותח, יש לה סטנרטים גבוהים מאוד של התנהגות ומנסה להפוך את העולם הזה למקום טוב יותר ולכן עסוקה בלשפר את עצמה ואת הסובבים אותה.

 היא חוששת מביקורת  ויש לה ספר חוקים משלה, רואה את העולם בשחור ולבן ולכן בטוחה שיש רק דרך אחת נכונה.

היא  אמינה, מאורגנת, מסודרת, דקדקנית בפרטים ומתוכננת, נוטה לנוקשות וחוסר גמישות. ומסיבה זו, קשה לה "לזרום" ולהיות ספונטנית.

בכל פרפקציוניסטית נמצא מבקר פנימי שמבקר את מה שהיא עושה או אומרת. ולכן הביקורת בראש ובראשונה מופנית כלפי עצמה, שום דבר אינו טוב מספיק –גם לא היא עצמה.

המיקוד שלה באופן אוטומטי הוא על מה שלא בסדר , מה שחסר או טעון שיפור ולכן היא במתח מתמיד ומוצאת את עצמה מעירה ומבקרת את הסביבה .

 לדוגמא אתי נוהגת להעיר כל הזמן לבעלה על הנהיגה שלו, כל נסיעה משותפת נגמרת במריבה  והוא מתלונן שהיא יורדת לחייו. “מצטערת”, היא פוסקת בנחרצות, “אבל כשאני רואה משהו לא בסדר אני חייבת להעיר על מנת שהוא יוכל לשפר ולתקן אותו”.

מה "המחיר" שמשלמת הפרפקציוניסטית  

המרדף  אחרי האדיאל  והדרישה הבלתי ניתנת להשגה להיות כליל השלמות ,גורמת לה למתח תמידי ולהתנהגות נוקשה מדי, יכול להפוך אותה לאשה מתוחה המתקשה להירגע ומונע ממנה להתקדם ולקדם את עצמה אל עבר המטרה  ויחד עם זה להנות מהנאות החיים.

יש לה מבקר פנימי שמבקר את מה שהיא עושה או אומרת ולכן הביקורת בראש ובראשונה
מופנית כלפי עצמה, שום דבר אינו טוב מספיק –גם לא היא עצמה .

חוסר היכולת להשיג את השלמות לה היא שואפת, מזינה את רגשי האשם שלה ומעוררת את הכעס נגד העולם הבלתי מושלם

כדי להיות טובה כמו שהיא רוצה, היא חונקת ודוחקת את הכעס ועוצרת אותו מלהתפרץ ואז הוא בא לידי ביטוי בדרכים אחרות כמו חוסר סבלנות, תסכול, עצבנות, וטינה. ניתן לראות עליה את את המתח , הדריכות הקשיחות והנוקשות.

הדעתנות והשיפוטיות גם אם הם לא מתפרצים בכעס, הוא מופיע כעלבון או טינה ומתבטא באופן הדיבור וההתנהגות החדה שלה.

 בגלל שהיא תמיד מודעת לפגמים בעצמה ובאחרים הדחף שלה לשפר דברים יכול להיות מועיל אך גם יכול להתגלות כמעיק עליה ועל האנשים בסביבתה.

אנשים אחרים עלולים לחוות אותה כצדקנית או קטנונית ולגלות התנגדות להערותיה

מאחר והיא רואה הכל כ"טוב או רע" "נכון או לא נכון" ולדעתה יש רק דרך אחת נכונה, חשיבה כזו מעצם טבעה גורמת לה להיות חסרת סבלנות כלפי מי שלא מסכים איתה. היא כופה את עמדתה ומשבשת את יחסיה עם הסביבה.

ויש גם חדשות טובות - ניתן לחיות בעוצמה ולהצליח

אז איך עושים שינוי ?

חשוב להבין שמה שמפריע לנו זה לא הדברים עצמם אלא התפיסה שלנו את הדברים .. הפירושים והסיפורים שאנו מספרים לעצמנו - אתגרי והרחיבי את תבנית החשיבה שלך.

ראשית, הפסיקי לנסות לתקן את העולם ואת עצמך, תביני שכולנו מושלמים כפי שאנחנו,
ודי אם אשתדל בכנות כפי יכולתי.

את לא מלאך וקבלי את העובדה שיש לך רצונות אנושיים וחולשות אנושיות. קבלה זו תאפשר לך גם לקבל את השוני אצל אחרים ולהיות סבלנית אליהם.

שימי לב שאת חותרת אחר שלמות בעולם שמטבעו אינו מושלם.
רככי כללים קשוחים ונוקשות פנימית. לא תמיד מה שנכון הוא בהכרח מתאים.

היי מודעת לכך שטון הדיבור שלך יכול להיות קשה ויכול להפחיד או לדכא אנשים, לימדי איך לעטוף את דעותייך בנימה רכה.

תני לעצמך רשות לעשות שגיאות .השאירי מדי פעם כמה כוסות בכיור ותיווכחי שלא קרה שום דבר.

אל תראי טעויות כאסונות, אלא כנסיונות טבעיים ורגילים שאפשר תמיד ללמוד מהם והזדמנות ללמידה וצמיחה.

פתחי מודעות ותני לכל אדם רשות לטעון או להתנגד כך תרככי את הכללים. שני תפיסה מנקודת ראות של שחור ולבן  אל מרחב הצבעים של  נקודות ראות, ותגלי שיש תמיד יותר מדרך אחת נכונה ,להגיע לאותה תוצאה.

 סלחי לעצמך על הטעויות והחסרונות שלך ולאנשים אחרים שאינם נוהגים על פי הקריטריונים שלך.    

זכרי את ההישגים בהם את הכי גאה.  העריכי את החיובי, זכרי תמיד שיש אור בקצה המנהרה והוא זורח ומנצנץ .

זה ייתן לך מוטיבציה והנעה להתמיד ולנצח . להשתחרר מהשליטה של "מנגנון ההגנה" -האגו ,אותו מבקר פנימי שמכתיב לנו ומנהל אותנו וכך להתקדם ולהצליח להגשים את המטרה .

אם עדיין את מרגישה שקשה לך לשחרר , את נוקשה וקשוחה.. השתדלי להתכונן מראש לכל מצב , הכיני רשימה של דברים שיכולים לקרות וראי מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות .. ואז שחררי..

בהצלחה .. אשמח לשמוע את דעתך ? ואם הצלחת ליישם חלק מהדברים ..

• (התיאור כמובן הוא כוללני מאוד וקיים גיוון עצום בתוך כל קבוצת טיפוס שמושפע , מניסיון חיים, רמת התפתחות אישית, רמת הבריאות הרגשית ופרמטרים נוספים)