בחורה בת 26, לוקחת את החלום שלה ונלחמת למענו. רובין דוידסון חלמה לחצות את המדבר האוסטרלי כ- 1700 מיילים אל האוקיינוס. ברגל. לבדה. היא החליטה שלצורך העניין היא צריכה 3 גמלים לסחיבת הציוד אך היא נטולת כסף. לכן היא עובדת בכל מיני עבודות ופוגשת כל מיני טיפוסים בחוות גמלים עד שהיא משיגה את 3 הגמלים שלה, אחת מהנקבות מתגלה בהריון כך שהשיירה הופכת להיות של 4 גמלים.

רובין משתכנעת להציע למגזין הנשיונאל גיאורגפיק לממן את המסע ואכן נשלח אליה צלם 5 פעמים לצלם ולסקר אותה במסע עם שפע תמונות מרהיבות ביופין.

המסע שנועד להימשך כ- 6 חודשים מתארך ל- 9 חודשים, בהם רובין "אשת הגמלים" פוגשת את הילידים האוביריג'נים, לומדת מהם הישרדות במדבר ואת מנהגיהם ועוברת בעיקר- מסע לתוך הנפש פנימה.

מסע כזה נשמע מרתק ומאתגר גם בימינו, אבל בעידן בו יש מכשיר טלפון לוויני והציויליזציה קרובה יותר מאי-פעם, קשה לחשוב שהמסע הזה התרחש לפני מעל 35 שנים, בסוף שנות ה-70.

רובין היא כמובן "טיפוס" ואף אחד לא ידע שהיא למעשה גם כותבת מוכשרת שבסיום מסעה הוציאה ספר שנקרא "Tracks" ותורגם למעל 18 שפות ויש ארצות בהן זהו ספר קריאה חובה לנוער בבתי הספר.

לפני כשנתיים, ב-2013 הופק סרט קולנוע מרגש, איטי ויפה ואני שגיליתי אותו רק בימים אלו, נמצאת עדין תחת השפעתו המאגית.

מאחר והשבוע התקיים "יום האישה הבינלאומי", אני חושבת שרובין דוידסון היא אחת הנשים המרתקות והמרשימות ואפילו מעוררת השראה שהייתי רוצה לתת לה "להדליק משואה" בשבוע הזה.

אני מצרפת כאן אמנם ללא תרגום, הרצאה קצרה של 24 דקות של הצלם המקורי- ריק סמולאן שמספר על המפגש ההזוי בינו לבין רובין, על הפרויקט ועל הסרט החדש. הכל על רקע התמונות המקוריות שהוא צילם ובזכות ספר שהוא עצמו פרסם עם התמונות האלו, יכלו מפיקי הסרט הקולנועי לשחזר את פלטת הצבעים המקורית בצילומים העכשוויים.

ממליצה לכם להשיג את הסרט עצמו - Tracks ולצפות בו. הנאה צרופה ומרגשת