הדמויות והפרטים המובאים הינם פרי דמיון ומבוססים על ניסיון בעבודה טיפולית עם בני נוער.

עד כדי כך דומה לי ?!

נכנסו אל החדר מ. והוריה.

מ., כבת 15 גבוהת קומה, שערה מקורזל ועוטף את פניה המלאות. ישבה זעופה מכונסת בעצמה כשאמה החלה לתאר את הסיבות שהביאו אותם אליי.

יכולתי מיד לחוש במתח בין מ. להוריה, נדמה להם, כך האם אומרת כאילו מ. לא אוהבת אותם, היא מביעה שוב ושוב את התנגדותה לכל דבר ועניין שהם יוזמים או אומרים, קוראת להם בשמות גנאי ומגיבה בחוסר סבלנות בולט כשהם מדברים. האב הסתכל על האם בשקט ואפשר לה לסיים את דבריה ללא התערבות, כשהוא מעביר את מבטו מהאם ל-מ. ולרצפה.

אני לא מבין אמר בעצב, בילדותה הייתה מלאת שמחת חיים, מחבקת ומנשקת אותם והקשר שלהם איתה היה מצוין. הם לא מבינים מה השתבש, מה קרה שהפך את הבית שלהם בצורה טוטאלית כזאת.

מ. אינה מגיבה עד לרגע זה ואז מתפרצת ומסננת כלפי האם "בטח שאת לא יודעת, את אף פעם לא מבינה כלום". האם פונה אליה בטון תקיף ואומרת לה להיות בשקט כשהיא מדברת. "לפחות כאן תפגיני קצת כבוד כלפינו".

אני מבינה שהדברים נאמרים מתוך כאב ותסכול גדול, שיש כאן קשר שקצת הלך לאיבוד...

במהלך השיחה בדקתי איתם מה התרחש בחייהם ובחיי מ. מאז נולדה, אף פרט לא היווה אירוע עליו ניתן לתלות את הטריגר לשינוי שחל על מ.

ביקשתי להיפגש עם מ. לבד בפגישה הבאה, גם בפגישה זו התכנים שעלו היו מתאימים לגילה של מ., למעשה, התרשמתי שמדובר בילדה בעלת חוש הומור שלה חברים רבים, חוגים ותחומי עניין רבים, הילדה המרדנית וחסרת הסבלנות לא הופיעה בחדרי הפעם.

הרחבתי את תחומי השאלות שלי וביקשתי לדעת על המשפחה המורחבת: הסבים והדודים משני הצדדים.

מ. תיארה את הקשר עם הסבים שלה כקר ומרוחק, הוריו של האב מתגוררים בחו"ל ולמעשה הם נפגשים רק אחת לכמה שנים, האב משוחח עם הוריו שיחות קצרות ואינפורמטיביות בלבד. הוריה של האם מתגוררים בישוב לא רחוק, בעבר הם הגיעו לבקר לעיתים קרובות עד שלפני כשנתיים חלתה סבתה ומאז היא מתקשה לצאת מביתה ולבקרם.

מ. סיפרה שאימה מטפלת בסבתא אבל גילתה לי שאימה ממש סובלת מזה. נמאס לה מהתלונות של הסבתא, מהביקורת שלה ומהתלות אותה היא פיתחה כלפיה.

"את צריכה לשמוע איך אימא מדברת לסבתא, אני זהב לעומתה..."

"זהו זה" חשבתי.

בפגישה אחר כך ישבתי רק עם האם ושמעתי ממנה על הקושי שלה להיות אשת קריירה מצליחה, אישה תומכת לבעלה, אימא לשלושה ילדים מתבגרים ולתמוך באימא מזדקנת. היא יודעת שחוסר הסבלנות והמצוקה שלה יוצאת בדרך כלל מול אימה, היא לא חשבה שזה משפיעה על ילדיה.

האם המשיכה את הקשר הטיפולי איתי, כשהיא מאפשרת לעצמה פסק זמן מהמרוץ בו היא נמצאת  ונותנת לעצמה מקום בו תוכל להביא את קשייה במורכבות חייה.

ו-מ.? עברה שינוי ביחסה אל הוריה, רק לאחר שראתה שהשינוי שחל אצל אימה ביחס לאימא שלה, אכן יציב ואמיתי.

ילדים חושפים בפני הוריהם באופן מדויק ולעיתים מוקצן את מי שהם.

כהורים אנחנו מייחלים לכך שילדינו ינהגו בנו בכבוד, אבל מתקשים לעיתים להוות דוגמא להתנהגות כזו. הדבר נעשה בהיסח הדעת ונובע מקושי אמיתי שאנו חשים כהורים במציאות חיינו.

יחד עם זה, כיוון שאנו יודעים עד כמה אנו משפיעים על התנהגותם של ילדינו, כדאי לעצור מידיי פעם ולהביט על עצמנו.