המחשב חדר לחיינו. מחד זה נפלא, אנחנו מסוגלים להגיע להרבה מאוד אנשים, גם כאלה שאנחנו לא מכירים ולשתף אותם בהגיגי לבנו. מצד שני המחשב גורם לנו להסתגר בתוך עצמנו. כשאנחנו במחשב אנחנו לא משוחחים ונמצאים עם אנשים אחרים. לכן צריך למצוא את האיזון. כילדה אני זוכרת שתמיד שחקנו בחוץ. היינו פוגשים את בני גילנו ומשחקים וכך גם יוצרים יכולות חברתיות.  אני בעד המחשב וכל מה שהוא מביא בכנפיו , אבל אני חושבת שמפגשים עם קבוצות ואנשים  , מיפגשים שהם לא וירטואליים  נותנים אנרגיות טובות הרבה יותר.  אפשר לשבת ולכתוב במחשב בלוגים ולחכות שמישהו יגיב. וגם להיעלב אם את הבלוג שלי קראו ולא הגיבו, או לא קראו בכלל. ואפשר גם אחרת. ליצור מעגל של כתיבה וקריאה. מין חוג כזה של כותבים . לשבת ולקרוא משהו משמעותי ביחד ואחר כך לכתוב. ולבסוף גם להקריא ולקבל תגובות מידיות על הכתיבה שלנו. מפגשים של כיף אמיתי. שנים למדתי כתיבה יצירתית ואני רוצה לפתוח בביתי חוג לכתיבה יצירתית המשלבת קריאה בקריאת ספרות איכותית וכתיבה. אשמח לתגובות.

גילה ברקלי

מנחת סדנאות קריאה וכתיבה.

כותבת סיפורי חיים

קוראת בקלפים צועניים