מה לא נאמר על התיפוף ...שהוא מקרב אותנו לפעימות הלב, למקצב הפנימי, העוברי, הראשוני וכשמתחברים לפעימות הלב אז אפשר, בתיפוף מונוטוני וארוך - גם לעבור למצב תודעה אחר.

שככל שהמהירות גדולה כך גדלה, כך גדלה רמת העוררות שמביאה תחושת שחרור ופורקן.

שאמנם הרגשות שמתחברים לתיפוף הם רגשות של כעס, תסכול ואולי גם זעם אך בהחלט אפשר לתת ביטוי לכל קשת הרגשות האנושיים .

שהוא מפעיל את כל מערכות הגוף, השרירים, הלב ועוד ...

שבתוך המוזיקה בכלל - הוא הגורם המארגן

ועוד ועוד ועוד. ואני בתור מטפלת בתיפוף רגשי רואה וחווה את כל החלקים האלו בעוצמה במטופלת שמולי ומחוייבת להתחבר לחלקים האלו בי .

ה"שמירה " שלי את המטופלת מתבטאת בשמירה על הקצב.  ב"להצטרף" לנשימה שלה.   בלשמור מפני עייפות גדולה מידי ויחד עם זה להגיע למאמץ נכון ומדויק.   בלהיות בדיאלוג עם המחשבות שעולות בתוכי על הזמן הארוך ועל הקצב המונוטוני והמרפא.    בלהיות בהקשבה לאינטואיציה שפועלת בתוך הצלילים העמוקים וה"אדמתיים" שמהדהדים בחדר.    לשים לב לפעימות הלב שלי.   לחוות את החלקים המתרפאים שלי (והמתרפאים שלה ) בתוך הטיפול שלה.     לכבד את השקט בין מקצב למקצב ולתת לו מקום.     להבין את "המראה " שהמטופלת מהווה בשבילי ולהוות לה מראה בכנות ואטיקה טיפולית לא מתפשרת .  

ו....להעריך ולהודות על כל צליל וכל הדהוד ועל מה שישאר אחרי ....עד התיפוף הבא .

תיפוף רגשי

קורין שביט