זה נכון, וזה עדיין מעצבן אותי!
איך נכון לכתוב סימני פיסוק אחרי ציטוט המובא במרכאות?
- בחוץ, ככה: "נחמד", אמרה דנה.
- בפנים, ככה: "נחמד," אמרה דנה.
נתחיל מלהגיד שלפי האקדמיה ללשון העברית, שתי הצורות תקינות.
עכשיו, אחרי שאמרתי את זה, אני הולכת להסביר למה אני לחלוטין בעד שיטה ב'.
קודם כול, שיטה ב' היא שיטה עקבית: סימני הפיסוק באים תמיד בתוך המרכאות, כולם, למעט כשהמרכאות אינן משמשות לציטוט, אלא לציון שם, למשל: כשהגעתי לבית הספר "רימון", כל התלמידים היו בכיתות. זה די הגיוני בסך הכול.
לעומת זאת, בשיטה א', סימני פיסוק מסוימים כן יבואו בתוך המרכאות – מה שלדעתי יוצר שיטה מבולבלת ולא עקבית.
נוסף על כך, לשים את סימן הפיסוק מחוץ למרכאות נובע מתוך ההנחה שסימן הפיסוק הזה בעצם אינו חלק מהציטוט. בעיניי ההנחה הזאת אינה עומדת במבחן המציאות, ואני אסביר.
כאמור, גם לפי שיטה א', אחדים מסימני הפיסוק, כגון סימן שאלה וסימן קריאה, מגיעים בתוך המרכאות. לבד מהבלבול וחוסר העקביות שזה יוצר וכבר הזכרתי, משמעות הכלל הזה היא שסימן שאלה וסימן קריאה הם כן חלק מהציטוט. דמות שואלת, דמות קוראת, וזה מתבטא בסימן הפיסוק בציטוט.
אם זה המצב, לא הגיוני בעיניי לטעון שפסיק או נקודה אינם חלק מהציטוט. אם הדמות לא שואלת או קוראת, פירוש הדבר שבסוף דבריה יש נקודה או פסיק, שמבטאים שזה סוף משפט או סוף חלק ממנו. כשאנו מדברים עם מישהו ביומיום, אנחנו יודעים היטב לזהות מתי המשפט מסתיים, ואין סיבה שזה לא יתבטא בציטוט.
יתרה מזאת, כשיש שני משפטים ברצף, יופיעו נקודה או פסיק שיפרידו אותם, גם לפי שיטה א': "אני בבית, שותה קפה". אמרה דנה. שימו לב שיש פסיק שמסיים משפט אחד, ואין נקודה או פסיק שמסיימים את המשפט האחר. שוב, חוסר עקביות. אם מופיע פסיק באמצע דבריה של דנה, הגיוני לא פחות שתופיע נקודה בסוף.
זה נהיה עוד יותר מגוחך ולא עקבי אם אני מפצלת את המשפט – אז פתאום הפּסיק יוצא החוצה מהמרכאות: "אני בבית", אמרה דנה, "שותה קפה". המשפט הוא אותו משפט, רק מפוצל באמצעו. אם היה פסיק במשפט הקודם, אין סיבה להניח שפתאום הפּסיק אינו חלק מהציטוט.
לסיכום, לדעתי מקומָם של פסיק ונקודה הוא בתוך המרכאות, כי הם חלק מהציטוט. לכתוב אותם מחוץ למרכאות זה נכון, אבל לדעתי יוצר בלבול וחוסר עקביות, וגם לא מתחשב באופן שאנו מדברים במציאות.
ומה אני עושה בעריכה? לרוב אני דבקה באופן שבו הטקסט נכתב, גם אם זה לא לטעמי. אבל בהינתן הבחירה – אני בוחרת תמיד בשיטה ב'.
מה אתם אומרים? מוזמנים להגיב 😊
שמי נגה, ואני מלטשת סיפורים. זה יכול להיות הספר שתמיד חלמת לכתוב, או הסיפור של הלקוחות שלך, שיביא אותם לעסק שלך. זה יכול גם להיות שיוף קטן של טקסט שכתבת, כזה שיעשה אותו ברור וזורם יותר - ולכן עוצמתי י