אוי.. נתפס לי הגב!!!!
איך הגב תפס אותי לא מוכנה, או... אוי... נתפס לי הגב!
כבר כשבוע, אני לא ממש במיטבי, לא מרגישה טוב, כאבי ראש, כאבי בטן, הקאות.
ולא..לא עצרתי, כי לא יכולתי...
הילדים, המטלות, הבית,, הסדנאות והטיפולים.
אי אפשר לעצור, כי אני בתקופה פורייה של עשייה!!
לא רוצה להקשיב לגוף, אמרתי : " זה יעבור" , זה בטח סתם וירוס...
ובגלל שלא ממש הקשבתי לגוף וגם לנשמה שאמרה: רגע, נע'לה, אולי תעצרי קצת.. אני צריך מנוחה, אני צריך שתנשמי, את לא נושמת!!
והכל החמיר לפני ארבעה ימים, כאבי הבטן החריפו לי, הקאות ושלשולים, ועוד צחקתי ואמרתי: טוב, זה ניקיון מדהים לגוף, ואולי אצליח אפילו להתפטר מכמה קילוגרמים מיותרים"...
נאלצתי לבטל את יום טיפולי זריקת המרץ, ולפספס רצף של 5 ימים רצופים, הודעתי לחברות שהשתתפו בארוע, וכולן אמרו לי: תרגישי טוב, עם טון של פיספוס ואכזבה...
ובערב של יום שלישי, עשיתי תנועה לא נכונה, והרגשתי, ממש ממש הרגשתי את ה"בום" בגב התחתון.
ומאותו רגע לא ממש הצלחתי לזוז, כל תזוזה שלי הייתה מלווה בכאבים איומים, בכי והיסטריה , שנוספו עוד יותר ללחץ ולטראומה שהגוף עובר...
נאלצתי לשכב במיטה ולא לזוז, לא הצלחתי לנשום
הזמנו רופא הביתה בסביבות שלוש בלילה, והוא הגיע רק בשעה שש בבוקר, שלוש שעות ארוכות, ארוכות, ארוכות.
הרופא מיד המליץ לתת לי זריקת וולטרן, אני שאלתי אותו אם אפשר לא בתוסיק, והוא אמר שזאת הדרך היחידה, ולא הייתה לי ברירה, אלא להסתובב על הצד, ולבכות,ולצרוח מכאבים.
לא זוכרת כאבים כאלה מאז הלידות שלי!!!
הרופא אמר שהזריקה צריכה להשפיע תוך חצי שעה, וכלום.. כלום...לא היה שום שיפור, אפילו לא הקטן ביותר.
עברתי יום שלם מלא בבכי ובכאבים עצמיים, ובגלל שאני חצי פולנייה, הוספתי גם קצת בכי כרחמים עצמיים (אם כבר.. אז .. תפסתי על זה טרמפ..חחחחחח.)
בעלי היה חיוור מרוב דאגה, ולא עזב אותי לשנייה.
החברות המדהימות שלי, לא הניחו לי לרגע, כל 2 דקות שיחה מחברה אחרת!
לפעמים עניתי ולפעמים לא יכולתי, כי הכאבים היו כל כך חזקים!!!
אחרי כמה שעות לקחתי כדורים נגד הכאבים, והיתה הטבה.
אבל... לא הצלחתי לקום מהמיטה, אפילו לא לשרותים.
כל מה שיכולתי זה להסתכל לתיקרה, ולדבר עם בורא עולם, ולהבטיח לו שבפעם הבאה אקשיב לגוף שלי,לסימנים שבדרך, אקשיב לצורך לנוח, לעצור ולתת מענה של חמצן לנשמה.
היום אחרי יומיים מלאים שהיו מלווים באבים שאי אפשר לתאר אותם במילים, אני מסוגלת לשבת ולכתוב לכם.. אמנם עם כאבים, אבל , כאבים נסבלים!!
הייתי אצל האורטופד היום, צילמו לי את הגב, וברוך השם הכל בסדר!!
ומה למדתי?? כי, אני טוענת שכל הזמן אנחנו לומדים נכון??
למדתי להקשיב לגוף
למדתי לפנות לעצמי חצי יום או יום שלם של מנוחה
למדתי ששום דבר לא מובן מאליו
לא מובן מאליו שאנחנו מצליחים לקום מהמיטה בריאים ושלמים בכל בוקר
לא מובן מאליו שיש לנו כל כך הרבה אנשים מדהימים לידנו כמו: בני הזוג שלנו, הילדים שלנו ,חברות ועוד.
לא מובן מאליו שהגב שלנו סוחב אותנו!!
ואתם יודעים מה עוד למדתי??
שאני ממש פולנייה, כי אני אוהבת לבכות!!!
מאחלת לכם, שהגב לא יתפוס אתכם לא מוכנים...
אוכל, השמנה, שומן, דיאטות מממממ... מעצבן נכון? כמה אנרגיות אנחנו מבזבזות על זה כמעט בכל יום את נלחמת, אבל ממש נלחמת. מותר לי? אסור לי? כמה לאכול ואיך? אני רוצה לספר לך שיש דרך אחרת, אפשר גם אחרת. אפש