לפני כשבועיים ערכתי סדנה ל 5 בנות מקסימות שעומדות לסיים את שירותן בצה"ל. הבנות המוכשרות  הללו ממלאות תפקיד בכיר מאוד ואחראי ביותר.

בסדנה לאחר שהיכרנו קצת יותר, והבנות נפתחו אליי, פרסתי לפניהן את חייהן בשניות בעזרת מסרים באמצעות תקשור ובאמצעות קלפי מודעות שממקדים אותנו ומפילים אסימונים רבים.

 היה לי מאוד עצוב לגלות שהבנות לא ממש , אם בכלל, לא מחוברות לצד הריגשי שלהן, הן פועלות מתוך ההגיון בלבד, לא מקשיבות לליבן, ולא מדברות על רגשות בכלל.

היה לי ממש כבד על הלב לדעת שהן פועלות כמו רובוטים, הן חייבות לעמוד בהצלחה בכל משימה, אסור להן להיכשל, הן חייבות להראות קור רוח ואומץ, אסור להן להיכשל, חייבות להיות נחמדות לכולם, לעזור לכולם, מבלי להתייחס לרצונות שלהן, מבלי להיות מחוברות לרגשות שלהן.

האם הצבא באמת מכתיב להן מה לאהוב, מה להרגיש,ואיך להתנהג?

האם זה מתחיל מהצבא או שאנחנו מגדלים ומחנכים דור שכזה, וזה המסר העיקרי שאנחנו מעניקים להם, שחייבים להיות מושלמים בכל מחיר? שאסור להיכשל, ורגשות זה לא משהו שמדברים עליו.

האם זה מתחיל בצבא,או שזה מגיע מהבית?

האם זה מתחיל מגיל אפס, כשאנחנו מנסים לעשות טוב, ובעצם יוצא ההפך?

האם זה מתחיל מגיל בית הספר, כשהמורים נוזפים בחומרה על מעשים לא נאותים ועל קבלת אפס במבחנים?

עם יד על הלב, מתי לאחרונה שאלתם והקשבתם לילדכם? מה הילד שלך באמת מרגיש מבפנים? האם הוא שמח ,האם הוא עצוב, האם טוב לו, האם רע לו, מהם הערכים החשובים ביותר של ילדכם?

האם אתם יודעים??????

האם אנחנו מגדלים דור של אנשים שאמורים לנהוג רק לפי ההגיון, אנחנו המבוגרים עסוקים ברוב שעות היום,

העבודה שלנו שוחקת, ודורשת המון אנרגייה, וכשאני מגיעים הביתה לאחר יום עבודה מפרך, האם יש לנו באמת כח ואנרגיות לנהל שיחות מלב אל לב עם ילדנו???

לא חבל????????

לי באופן אישי הנושא הזה עושה לי ממש רע, והחלטתי לפעול בעניין עם ילדיי.

אני החלטתי לקחת אחריות  יתרה ואף פעם לא מאוחר!!!!

מרגישה שאני צריכה לעשות יותר עם ילדיי!!!מרגישה שאני לא ממש איתם במאה אחוז.

האמת שאני  מודה לחבורת הבנות שהגיעו אליי, גם אני למדתי מהן משהו, ונפלו לי המון תובנות ואסימונים!!! 

להלן כמה טיפים:

1. בכל יום הקדישו (בהתחלה, אח"כ ניתן לעלות בכמה דקות נוספות בכל יום)לפחות כ 20 דקות לילדכם.

וזה אומר שאתם נמצאים נטו רק עם הילדים, בלי בישולים על הגז (ודאגה שאולי האוכל ישרף), מומלץ מאוד מאוד לא לענות לטלפונים ולכבות את המכשיר הסלולרי.

2. ילדים לא כל כך אוהבים לנדב מידע על עצמם, ניתן לעשות זאת באמצעות משחקים להלן כמה דוגמאות:

 משחק קופסא של קודקוד: מה עובר עלייך?

משחק מדהים להבעת רגשות

ערכת הקלפים של שוש מעוז אריה- ערכים לילדים-

דרך החוויה של המשחק בקלפים נוכל לברר מהם הערכים הכי חשובים אצל ילדכם, תופתעו לגלות הרבה דברים שלא ידעתם!!!

ניתן לתת לילד צבעי פסטל ונייר לבן- ולבקש ממנו לצייר את הרגש שלו, את הכעס , השמחה, העצב, מדהים מה תגלו שם!

ודרך הציור, ניתן לבקש מהילד לתאר את מה שהוא מרגיש.

3. תזכירו לילדכם בכל יום מחדש כמה אתם אוהבים אותו, וגאים בו, ושתמיד תהיו שם בשבילו.

אני לא פסיכולוגית , רק אמא שדואגת לילדיי ובכלל לכל הדור הצעיר שלנו!!!

נעה בן עמי בר-שלו

להשתחרר ולנוע

מפגשי שינוי והעצמה