אנשים וילדים רגישים מאוד

קרה לכם פעם שהרגשתם "יותר מדי"?
יותר מדי רגישים?
יותר מדי בוכים?
יותר מדי כועסים?
יותר מדי מתרגשים? יותר מדי שקטים?
מופנמים?
עוצמתיים?
שונים?
אחרים?
לא מובנים?
לי זה קרה,
ולעוד הרבה מאוד ילדים, מתגברים, ואנשים מבוגרים שאני עובדת איתם,
שיום אחד הם גילו שהם ילדים ואנשים רגישים מאוד.
אנשים וילדים רגישים מאוד חווים את העולם בלי פילטרים.
הכל רועש מדי, מגרד מדי, מאיר מדי,זז יותר מדי,
ולפעמים גם להיפך, פחות מדי.
הרגישים מאוד חיים בהצפה חושית ובהשרדות תמידית.
אנשים ורגישים מאוד, נולדו עם מערכת שמכוונת אחרת.
הם קולטים יותר, מרגישים יותר, מעבדים לעומק, מתרגשים עד דמעות, אפילו מדברים קטנים.
הם צריכים זמן להסתגל, צקום לנשום,
יש להם קצב משלהם.
וכשהם לא יכולים להסתיר, להיות כמו כולם,
הם בוכים, הם מתפוצצים, הם מתבודדים, הם מסתתרים,
הם עושים הכל כדי לא להיות "יותר מדי", כדי לא להיות "פחות מתאימים"
"שונים",
וברוב המקרים- הם לא ממש מצליחים.
אז אולי במקום לשאול אותם, "מה לא בסדר איתך? למה את/ה מתנהג/ת ככה?
אולי הגיע הזמן לשאול מה יש להם בלב שאנחנו לא מבינים? מה יש בתחושות שלהם שאנחנו לא קולטים?
וללמוד איך אפשר להבין? לעזור? להקל?

אנשים וילדים רגישים מאוד, הם אנשים מיוחדים. הם אינטליגנטים, מבורכים בכשרונות, יש להם שאיפות וחלומות, הם נראים רגילים, אבל הם לא! הם חיים עם קשיים, נכות שקופה וסבל רב שמונעים מהם חיים מאושרים והגשמה
