לא מעט אנשים בביז יודעים שמעבר להיותי בעלת העסק שלי וחברה קבועה בביז עסקתי בשנים האחרונות במשימת חיי- להביא ילדים בעולם.

כאישה עם מוגבלות שקיבלה הוראת רופא שאסור לה להיות בהיריון מצאתי את עצמי בשנים האחרונות עסוקה ביחד עם בעלי בטיפולי פוריות ובניהול שני מסעות של פונדקאות כאן בארץ. המשימה הזאת לקחה ממני המון כוחות פיזים, נפשיים וכלכליים.
המשימה, לשמחתי העצומה ועם המון השגחה פרטית, הוכתרה בהצלחה ולשמחתי הרבה לבת הגדולה, החכמה והמגניבה בבית הצטרף לפני שבעה חודשים בן מתוק ומקסים.
כל המשימה הזאת נוהלה בצל של מגיפה עולמית שהעמידה אותי ספציפית בסכנה ובצל המלחמה הנוראית שאנחנו חווים עד היום ובמקביל.. פיתחתי את המשרד שלי וניהלתי את הבריאות שלי שהדרדרה בעצמה בעקבות הטיפולים. להגיד שהייתי עמוסה בשנים האחרונות זה יהיה להמעיט במה שעברתי. 

אחרי שנים של תכנון החיים לפי לו"ז של טיפולי פוריות, טיפולי פונדקאות וחופשות לידה החלטנו שהמשפחה שלנו היא בדיוק בגודל שאנחנו רוצים והגיע הזמן להתחיל לחיות. פשוט לחיות בלי זריקות, בלי קשר לפונדקאות, בלי קשר לבירוקרטיה.

אז למה אני כותבת לכם את הפוסט הזה?
כי רציתי לספר שאני חוזרת מחופשת הלידה האחרונה הזאת בהמון רגשות מעורבים. המון שמחה שהשלב הזה מאחורי, הרבה התמודדות עם מה שעברנו בדרך (אני מניחה שאכתוב על זה הרצאה שארגיש מאוששת באמת..) אבל אני גם מאוד שמחה לחזור לטפל בילד "הבכור" שלי - המשרד שלי.
אני אשמח שבהחלט לקבל הפניות בכל מה שקשור לביטוח לאומי, מתזכרת שלא מטפלת בניהול תביעות מול חברות ביטוח כי אני מרגישה ויודעת שמה שיגרום לי להרגיש הכי אני זה לנהל את העסק שלי שאני כל כך אוהבת וכל כך מאמינה בו.

תודה רבה למי שקרא ונתראה במפגשים!