לאחר שבפרק הקודם דנו בחשיבות המצלמות ולמדנו להבדיל בין מצלמות אבטחה סיניות
למצלמות אבטחה טייוואניות,נלמד בפרק זה,מספר מושגי יסוד בתחום.
מה ההבדל בין מצלמת אינפרא אדום למצלמת יום\לילה?
מה ההבדל בין מצלמת 420 TVL למצלמת 600 TVL?
ומה זה בכלל TVL?? 

בשוק מצלמות האבטחה,הקרוי בשפה המקצועית CCD - TV,קיימות כיום שלל מצלמות במגוון דגמים וסוגים,
בעלי מפרט כזה או אחר ובטווח מחירים רחב. כאשר אנו רוצים לרכוש מערכת של מצלמות אבטחה לבית,למשרד
או לעסק,עלינו לדעת היטב מה לבקש ולעמוד על כך שהמערכת,שתתוקן תתאים לדרישות ולצרכים שלנו ובודאי שאנו
רוצים שהתמונות הסופיות,שבהן נצפה,תהינה באיכות לה ציפינו.
כמובן שאנו נרצה לדעת לקרוא ולהבין את המפרט שקיבלנו מהמתקין והאם הוא אכן עונה על הדרישות שלנו.
לצורך כך,עלינו לדעת ולהכיר את המושגים,להבין את משמעותם.
בפרק זה,אשתף אתכם בניסיוני המקצועי כמתקין מצלמות אבטחה ואגלה לכם את מושגי היסוד בתחום,
כך שתוכלו להבין את משמעותם של המונחים הטכניים.

התמונה שאנו רואים

נתחיל בתמונה שאנו רואים על המסך.התמונה שאנו רואים על המסך מורכבת למעשה מרצף של נקודות קטנות
הנקראות פיקסל (Picture Element) (ויקיפדיה)
פיקסל זו היא יחידת מידע גרפית בסיסית, המתארת נקודה בתמונה.
כל תמונה בנויה ממאות אלפי עד עשרות מיליוני נקודות קטנות, ונקודה זו היא יחידת תמונה.
ככל שהתמונה מורכבת מיותר פיקסלים, רמת האבחנה שלה תהיה גבוהה יותר ויאמר עליה שהרזולוציה שלה גבוהה יותר,
התמונה תכיל יותר פרטים ותהיה חדה, טובה וקריאה יותר.
אם כן מה היא רזולוציה? (ויקיפדיה) רזולוציה הינה כמות הפיקסלים בתמונה.
כשמתייחסים לרזולוציה ככמות פיקסלים בתמונה, מקובל לתאר את צפיפות הפיקסלים כשני מספרים שלמים,
כשהראשון הוא מספר הטורים (רוחב) והשני מספר השורות (גובה), לדוגמה: 480X640.
צורה מקובלת אחרת היא לציין רזולוציה כסכום כל הפיקסלים בתמונה, מה שנהוג לכנות מגה-פיקסל 
תוצאת ההכפלה של כמות הפיקסלים לרוחב התמונה, וכמות הפיקסלים לאורכה.לדוגמה,
תמונה שלה 1600 פיקסלים לרוחב, ו-1200 פיקסלים לאורך, היא תמונת 1.92 מגה-פיקסל.

בעולם מצלמות האבטחה,קיימות 3 רמות רזולוציה נפוצות:

1. CIF -1 288X360
   זוהי הרזולוציה הסטנדרטית בעולם מצלמות האבטחה.
2. CIF -2 288X720
   זוהי רזולוציה הגבוהה פי 2 באיכותה מרזולוציית CIF1.
3. D1 576X720
   זוהי רזולוציה הגבוהה פי 4 מרזולוציית CIF1.

על מנת להבין טוב יותר את ההבדלים בינהם,נדמיין כביש ובו מספר נתיבים, כאשר כל נתיב,שווה ל CIF1.
ברזולוציה הבסיסית (CIF -1),אנו מקבלים כביש בעל נתיב אחד בלבד.
כמובן שקצב התעבורה בכביש שכזה,תהיה איטית ותאפשר להעביר מספר מצומצם של כלי רכב בו זמנית,
בפרק זמן מסוים וכמובן שגם סוגי הרכבים משפיעים.כך למשל,רכב פרטי יעבור בכביש שלנו הרבה יותר בקלות
ממשאית ואילו אופנוע יעבור בקלות יתרה לעומת רכב פרטי.

על אותו עיקרון בדיוק,מבוססת גם העברת הנתונים ע"י מערכת הצילום שלנו. 
עלינו לזכור,שככל שנדרש לתמונה חדה וטובה יותר,כך נדרש לתקשורת יוצאת (אינטרנט) גבוהה יותר.
אם נוסיף עוד נתיב אחד,כלומר נעבור לרזולוציית CIFF -2 ,נוכל להעביר יותר כלי רכב בו זמנית
ולהעלות את קצב ההעברה וברזולוציה הגבוהה ביותר,D-1,נקבל כבר כביש מהיר בעל 4 נתיבים,
שבו נוכל גם להגביר את מהירות ההעברה וגם את כמותה.

עיבוד התמונה

עד כה דיברנו על הרכב התמונה ואיכותה,אולם כיצד מועברת אלינו התמונה הנקלטת בעדשת המצלמה?
הרכיב שאחראי על עיבוד ותרגום התמונה הינו רכיב ה DVR ובשמו המלא Digital Video Recorder. 
רכיב זה יכול להופיע בצורת כרטיס המותקן בתוך המחשב או כרכיב המותקן בתוך יחידה עצמאית,
שנקראת Stand Alone בשפה המקצועית או DVR.
רכיב ה DVR דוחס את התמונה כך שתוכל להיות מוצגת על גבי המסך ולהישמר בקובץ על גבי דיסק קשיח
על מנת שנוכל לראותם בעת הצורך.

קיימים מספר פורמטים של דחיסה מוכרים בעולם מצלמות האבטחה,חלקם ישנים ואינם בשימוש עוד וחלקם חדשניים.

1. MPEG4 (ויקיפדיה)
   זהו פורמט דיגיטלי לדחיסת קבצי וידאו\אודיו.
   הוצג לראשונה ב 1998. פורמט זה מוכר לנו גם מתחומים נוספים כגון סרטונים באינטרנט,
   תקליטורים ואף מתחום הסלולארי.
2. MJPEG (ויקיפדיה)
   זהו שם רשמי לקבוצת פורמטים של וידאו, שבהם כל פריים,
   נדחס בנפרד כתמונת JPEG וכך בעצם נוצר לנו רצף של תמונות JPEG. 
   עיקרון זה מאפשר לקבל איכות תמונה פי 3 מ MPEG4.
3. H.264 (ויקיפדיה)
   פורמט מתקדם לדחיסת וידאו,המספק דחיסה פי שלוש יותר מMPEG4,
   ובקצב נתונים נמוך משמעותית לעומת קודמיו.
   איכות הסרט  המתקבלת גבוהה מאד ומקבילה באיכותה לסרט DVD.
   
   
   

רצף התמונות ותדירותן

פריים
בדרך כלל אנו לא מסתפקים בתמונות,אלא רוצים לראות מהלך של התרחשויות או רצף של תמונות.
לכן,כל סרט שאנו רואים,מורכב למעשה מרצף של עשרות תמונות דוממות.
תמונה אחת מתוך רצף תמונות היוצרות תנועה,נקראת פריים.
ככל שיהיו יותר פריימים בשנייה,כך התנועה תראה רציפה ו"חיה" יותר.

FPS (ויקיפדיה)
כמות הפריימים לשנייה, הנלכדת ע"י מערכת ההקלטה.
רכיב ההקלטה,עליו נדבר בהמשך,דוגם את המצלמות ומייצר מהן פריימים.
ככל שתדירות הדגימה תעלה,כך יווצרו יותר פריימים לשנייה והתנועה תהיה רציפה וחיה יותר,
כאשר מעל 12 פריים בשנייה,העין האנושית מזהה את התמונה כתנועה רציפה אך קטועה במעט.
מעל 25 פריים לשנייה,העין האנושית תזהה את התמונה כרציפה ולחלוטין מקבילה למציאות.
אם נרצה לדוגמא לצלם מספרי רכב בתנועה(כביש 6),נזדקק ל 25 FPS.
לעומת זאת אם נרצה לצלם תנועה כללית (חנויות ומסעדות),נוכל להשתמש ב 12 FPS.

חשוב מאוד!
על מנת לקבל תמונה רציפה וחיה,על רכיב ההקלטה ללכוד 25 פריים מכל מצלמה.
כך שאם אנו מתקנים מערכת שכוללת 4 מצלמות,אנו נזדקק לכמות פריימים של 25X4,כלומר 100 פריים.
אם נתקין מערכת של 16 מצלמות,נדרש ל 16X25,כלומר 400 פריים.
עלינו לזכור נתון זה כאשר אנו בוחרים יחידת הקלטה ולוודא שהיחידה מסוגלת לספק לנו את כמות ה FPS
שאנו זקוקים לה.

CCD) Charge Couple Device) (ויקיפדיה)

זהו מכשיר הממיר תמונה אופטית לאותות אלקטרוניים ולתמונה דיגיטלית.
ההמרה מבוצעת ע"י חיישן CCD המותקן בתוך המכשיר.
החיישן הזה נמצא בשימוש בעיקר במצלמות דיגיטליות ומצלמות אבטחה,
מכאן שמם CCD Cameras .כאשר נביט במפרט הטכני של המצלמה,
נוכל למצוא את הנתון CCD בצורה הבאה: 1/4" Sony,כלומר חיישן סוני בגודל 4\1 אינטש'.
ככל שהחיישן יהיה גדול יותר,כך האות שמומר דרכו גדול יותר והתמונה שתופק,תהיה איכותית יותר.
לעיתים,במצלמות של יצרנים מסוימים,סיניים בעיקר (כפי שכבר דובר במאמר הקודם),
החיישן שמתואר כחיישן סוני,אינו סוני מקורי אלא תואם סוני,מה שישפיע ישירות על איכותו ואיכות התמונה.

קווים (TVL)

על מנת להבין את המושג הבא,עלינו להבין את צורת ראייתה של המצלמה.
המצלמה מחלקת את האזור המצולם לקווי שתי וערב.צורת ראייה זו נקראת גם "עין הזבוב".
הראייה שלנו,האנושית,מתפרסת מימין לשמאל וההיפך.המצלמה מחלקת את הראייה הזו לקווי רוחב.
ככל שיהיו יותר קווי רוחב שיחתכו את קווי האורך, כך תתקבל תמונה חדה יותר ואיכותית יותר.

למשל מצלמת 420 קו,תספק תמונה פחות חדה ממצלמת 550 קו וכן הלאה...

תאורה

LUX (ויקיפדיה)

זוהי למעשה יחידת מידה של תאורה,השווה בערכה לנר אחד על פני 1 מ"מ.
כלומר,אם נציב נר בודד אחד בחדר ששטחו 5 מ"ר, אנו נזדקק ל 5 נרות בכדי להאירו.
הנתון LUX המופיע במפרט המצלמה,מתייחס לרגישות המצלמה לאור ולכמות האור המינימלית
אותו זקוקה המצלמה על מנת לייצר תמונה.ככל שרגישות המצלמה לאור קטנה יותר מ LUX 1,
כך תוכל המצלמה לייצר תמונה בתנאים חשוכים יותר.

אינפרא אדום (ויקיפדיה)

זוהי למעשה קרינה אלקטרומגנטית,שאורך הגל שלה ארוך משל האור הנראה,אך קצר מקרינת מיקרוגל.
משמעות השם "אינפרא אדומה" מהמילה הלטינית Infra,שפירושה "מתחת".
אורכי הגל בתחום זה,מוגדרים בדרך כלל בין 1 מילימטר ל 750 ננומטר.
גוף האדם ובעלי חיים פולטים קרינת חום בתחום זה.מסיבה זו,בעולם מצלמות האבטחה נעשה שימוש נרחב
בקרינת אינפרא אדום.מצלמות אינפרה אדום מסוגלות להמיר את הפרשי החום השונים לתמונה.
כך ניתן לראות תמונות שלא ניתן לראות באור רגיל, למשל אדם שמסתתר מאחורי שיח או מנוע מכונית מותנע.
תכונה זו מאפשר למצלמה לייצר תמונה מלאה גם בתנאי חושך מוחלט!

במפרט המצלמה נוכל למצוא שתי ערכים: IR Range ו LED`S.
המושג IR Range,מתייחס למרחק אליו מגיעה אלומת האינפרא האדום.
המושג LED'S,מתייחס לכמות נוריות האינפרא המותקנות במצלמה.

 Day\Night -

מצלמות מסוג זה מסוגלות לייצר תמונה מלאה בתנאי אור מינימליים.
הן עושות זאת ע"י מנגנון שמגביר את האור המינימלי הקיים בחדר (LUX).
לכן,במצלמות מסוג זה חשוב במיוחד נתון ה LUX עליו דיברנו קודם.
חשוב לזכור,שמצלמות אלו,שלא כמו מצלמות אינפרא,אינן מסוגלות
לייצר תמונה בתנאי חושך מוחלט ונזקקות לתאורה כלשהי באזור המצולם.
זו,יכולה להיות תאורה מרוחקת,כגון אור הכוכבים(אם מדובר בצילום חוץ),
או אפילו בתאורה שמפיקות נוריות ההמתנה האדומות שבמכשירים חשמליים.

לסיכום

בואו נראה כיצד נראה מפרט מצלמה וננתח את רכיבה:

Item no: CC-8750BIR   ---------------------- שם הדגם
CCD: 1/3" Sony SS-11X ---------------------- גודל חיישן ה CCD.
TVL: 550 --------------------------------------- חדות התמונה
LUX: 0.5 --------------------------------------- רגישות המצלמה לאור
IR Range: 20 -------------------------------- טווח אלומת האינפרא
LED`S: 28 ------------------------------------ כמות נוריות אינפרא

כעת,אחרי שהכרנו את המושגים ואת משמעותם,המפרט כבר אינו "סינית".

במאמר הבא נמשיך להכיר את המושגים בתחום ונעסוק בשאלה כיצד להתאים את המצלמה והעדשה
לגודל ואופי האובייקט המצולם ואיך להימנע ממצב שבו לא נוכל לזהות את הפורץ,
למרות שהישיר מבט למצלמה...