אני קורא בזה אחר זה את מחזותיו של שייקספיר בתרגומים נפלאים לעברית של אברהם עוז, אהרון קומם, מאיר ויזלטיר, ו- ט. כרמי. זוהי חווית קריאה שאין כדוגמתה. אני שמח שעד עכשיו לא קראתי אותו, כך בגיל לא צעיר נכונה לי חווית קריאה מיוחדת במינה ובנוסף אולי לא הייתי עומד על מלוא מרכיביה בגיל צעיר יותר. מילת המפתח היא מורכבות ועדינות. דבר אינו מוחלט. הטרגדיה אינה באמת טרגדיה במבחן זמן העולם, הקומדיה תמיד מסוייגת במידת מה. לכול מחזה אף המר ביותר ההומור שלו, ומי שמתפקד בתור השוטה, הליצן הוא החכם מכולם. מעמד האשה אז ותקפותו להיום. ראייה חודרת מאין כמוה לטבע האדם, שנינות שאין שניה לה, תחבולות עלילה וניסוחים מדהימים שקשה למצוא להם מתחרים בספרות בת זמננו.