בעשר השנים האחרונות אני גרה באותו הבית, 

הזמן הכי ארוך למגורים במקום אחד ברצף . סוג של שיא

ובעשרת השנים הללו הצטברו אצלי בין שאר הדברים שלא עברו מיון למעבר דירה...גם המון עבודות פיסול שלי.

יום אחד הבטתי סביב כשחיפשתי מקום לעבודה חדשה, וראיתי שלרב הפסלים אין מרווח לספר את הסיפור שלהם. אין להם אוויר לנשום ולהראות מי הם.

ולכן היה ברור שאני צריכה לחפש להם בתים חדשים בהם יראו אותם.

"לא קשה לך להיפרד מהם?" זו שאלה חוזרת בשבועות האחרונים מאז שהודעתי על המכירה. 

והתשובה היא שהפרדה שלי מיצירה מתחילה מהרגע שהיצירה גמורה. תהליך היצירה הוא  התהליך אליו אני מחוברת ביותר . 

כמובן שאני נהנית לראות את דמויות במקום שלהם, להגיד בוקר טוב למי שפוגש אותי בחדר אמבטיה בבוקר, ולחייך לדמות על הארון עם החתולה על הכתף (לילי בימיה הראשונים אצלי) .... ולהרים מבט לפנים שתלויות ומחייכות אלי מעל הצג של המחשב...

אבל יש לי אין ספור עבודות חדשות שמחכות להיווצר, מחכות שאפנה להן מקום  כד שיתאפשר להן לספר את הסיפור שלהן .

ולכן אני מזמינה את כולם לבוא ב 20 במאי למכירה של כל מה שיש בבית – גם כאלה שהתרגלו שנים למדף ולקיר שלהם... בין 10 בבוקר ל 8 בערב.  הפרטים כאן    

נתראה בשבועות !!