אני בעד אכילה רגשית.
אני לומדת ומלמדת לאכול רגשית, 

פחות מהשכל, ממה שנחשב לנכון.

הרגשות גרות בגוף.
בכל הגוף.
הן דרך לאותת לנו את מה שקורה בגוף.
כשבא לי לאכול מתוק הגוף מאותת לי שהוא זקוק לאנרגיה זמינה.
כשהוא מקבל את האנרגיה שהוא ביקש הוא פנוי לעבוד. יש לו הרבה עבודה שם בפנים
לאט לאט למדתי לזהות- איזה מתוק?
שייתן לי בוסט של אנרגיה או עליה מתונה?

בא לי קפה! המממ... הגוף מבקש חום.
שמתפשט מהר..

מה בא לי? מה בא לי לאכול?
הרגשות מספרות איזה חלק בגוף צריך משהו עכשיו. ומה בדיוק הוא צריך. יבש או רטוב, מתובל חזק או עדין, חם שהתחמם איטי או מהיר.
כשהגוף מסופק האנרגיה בו לא נתקעת, אין צורך שצועק- הי אני כאן! לא שמת לב! חם לי! תני לי דחוף שייק פירות קר!
והגוף  פנוי לייצר אנרגיה ממה שהוא מקבל ממני.

כשמדייקים את ההקשבה לפעמים אפשר להבין שחשבתי שהגוף מבקש אוכל אבל הוא בעצם מבקש... אויר צח. חיבוק. משהו...

זה חלק ממה שלמדתי על עצמי בשנתיים האחרונות
הפכתי למישהי שאוכלת מה שבא לה ומרזה מזה :)

כשנותנים לגוף את מה שהוא מבקש נוצרים איתו יחסי אמון.  הוא כבר יודע שהוא יקבל את מה שהוא צריך, ואז נהיה פנוי לבקש יותר במדוייק את מה שהוא צריך.

במשך הרבה שנים אכלתי "נכון"

אכלתי בריא!

וסחבתי איתי עודף משקל, כבדות במערכת העיכול וסימפטומים של כבדות.

עד ששיחררתי

ולמדתי אכילה רגשית-

בשבילי זאת היתה תגלית מרעישה.

מה שבא לי הוא הדבר הנכון!!

הגוף חכם והוא יודע מה לבקש.

שמחה לחלוק אתכם את הגילוי שלי

(שלא נתבלבל, יש לגוף הרבה צרכים חוץ מאוכל, זאת רק זוית אחת!)

אם בא לכם ללמוד דרך שונה מכל מה שמוכר לרדת במשקל, לשחרר עודפים תקועים ומכבידים ולהיות קלים, אתם מוזמנים להדרכה אישית.

בואו לתת ביטחון לגוף

כדי שהוא יוכל לשחרר עודפים תקועים.

אף פעם לא מאוחר להתיידד עם הגוף, לאהוב אותו, להרגיש בו בבית. בואו להיות קלים.