~~מיומנה של רוכבת (לשוויץ)      עד הרגע האחרון לא התרגשתי בכלל , ידעתי פחות או יותר לקראת מה אני הולכת , ולא התרגשתי בכלל ........ מה שהכי הטריד אותי במסע הזה היה איך אני אורזת את האופניים ושלא יינזקו .                        נסעתי לחנות אופניים למדתי את רזי פירוק והרכבה , ארזתי מזוודה , ויאללה נוסעים לשדה. אנחנו על הטיסה לשוויץ , קבוצת רוכבים מגובשת ומשפחתית, התכוננו למסע הזה כל אחד לפי יכולתו והזמן שהיה ברשותו .    

טסים מעל אירופה היפה , הרבה ירוק בעיניים, מזג אויר מושלם לרכיבות , ואנחנו בידיים טובות. היום הראשון עבר מהר , כל אחד מכין את עצמו ודואג לאופניים... מי שהביא מהארץ או מי ששכר שם.

וכבר הגיע היום השני השעה 14.00 ואני חושבת שבשעה כזאת בארץ כולם מחפשים מקום להתקרר קצת מהחום הכבד , אבל פה כאילו כלום , אפשר לרכוב כל שעה ביום וזה יתרון אדיר לשוויצרים. כולנו מתרגשים , כל אחד מכוון את האופניים כיוון אחרון , צילומים , ניפוח גלגלים ועוד ג'ל בכיס. זהו יצאנו , רוח קרירה מלווה אותנו לאורך כל המסע ,כולנו במצב רוח טוב , מוכנים לכבוש את האלפים השוויצרים עם חשש קל מהגבהים .אותם נצטרך לטפס על אופניים , כל אחד והכוח שצבר ברגליים.

400 ק"מ וכמעט 7000 מטר גובה מצטבר בארבעה ימי רכיבה , לא נתפס ....מה שהבנתי מהר מאוד היה שבמזג אויר מושלם (מבחינתי), נופים משכרים ובעיקר עם חברים שלכולם אותה מטרה המסע הזה הפך להיות הרבה יותר קל ממה שחשבתי . עולים על מסלול מסומן ומשולט שנקרא ALPINE PANORAMA ROUTE מסלול מדהים ויעודי לרוכבי כביש. הנופים שעברנו בדרך , האוויר שממלא את ריאותינו , הבתים הכבישים והשדות , הכול נקי ומצוחצח כאילו יצאו מתוך גלויה . עוד יום ועוד עלייה בשיפועים שרק שוויץ מסוגלת לייצר, וכשמגיעים לפסגות , הנוף המתגלה לעיננו כל כך עוצר נשימה ...תרתי משמע

עד כדי כך שלוקח לנו זמן להתרגל אליו שוב, מצטלמים ומתכוננים לירידות... הרי אחרי כל עליה יש ירידה.... , והירידות תלולות ודורשות מאיתנו ריכוז מטורף ומחשבה אחת ויחידה , להגיע בשלום למישור... ואני סופרת את הימים ...שלא ייגמר, כל כך הרבה זמן חיכינו, התרגשנו התכוננו ......

להתראות במסע הבא.