יש לי מתאמן, בעל עסק לבניית אתרים, שהגיע אליי מהמלצה של חבר. לחבר פשוט נמאס לראות אותו מוכשר בטירוף, עובד סביב השעון - ועדיין תקוע בדיוק באותו המקום.

נקרא לו ״אלון״ (שם בדוי, כדי לשמור על פרטיותו).

אלון הוא בחור מוכשר מאוד. יש לו יכולת להניע אנשים, הוא מצחיק, חברותי, ויודע לקחת אתגרים גדולים, להסתכל עליהם כפשוטים מאוד ולמצוא פתרונות מהירים לכל דבר שצץ.

אבל הייתה בעיה קשה: אלון עבד סביב השעון ולא הצליח להגדיל את ההכנסה.

משום מה, הוא הרוויח פחות משכר מינימום של שכירים בשוק העבודה - בהרבה יותר שעות עבודה, כולל שבתות ולילות.

ולמה? הוא פשוט לא הצליח להבין.

בזמן השיחה הראשונה שלנו, כשאלון סיפר לי מה הוא עושה בחיים ומה לדעתו ה"בעיה", זיהיתי תנועה מעניינת: הוא סימן שוב ושוב עם הידיים תנועה של שני אגרופים שמתנגשים אחד בשני.

״ואני לא יודע למה, אני מתאמץ ממש וזה פשוט... (מסמן עם הידיים) פשוט לא עובד... לא משנה מה אני עושה... אני מרגיש... (שום מסמן עם הידיים) תקוע!״

רשמתי לי הערות בצד בזמן שהוא המשיך לדבר. כבר הבנתי מהי אותה נקודה שהוא לא רואה, אבל כמאמן אני אוהב לתת למתאמנים שלי לדבר ולהעלות עוד נקודות שישרתו אותנו בהמשך.

ברגע הנכון עצרתי אותו ושאלתי:
"אלון, אתה שם לב ל׳זה׳?" (סימנתי מולו עם הידיים את שני האגרופים המתנגשים, בדיוק כפי שעשה בעצמו).

הוא צחק ואמר: "אתה צודק".

מוזר, לא אמרתי כלום. ״מה צודק?״ שאלתי.

״לא, אתה צודק, אני כאילו מתנגד לעצמי״ - איזה קטע, לא אמרתי כלום. אבל לגמרי קלטתי את אותו דבר.

״איפה אתה מתנגד לעצמך?״

״לא יודע, רגע, מה?״ - פתאום הוא נראה מבולבל.

"אלון" אמרתי לו, "אם אני לוקח מאזניים ומניח בצד אחד 5 קילו, כדי שיהיה מאוזן אני צריך לשים בצד השני גם 5 קילו, נכון? אז אם אתה משתדל כל כך להתקדם - שווה ערך ל-5 קילו בצד אחד - איך יכול להיות שאתה תקוע? רק אם יש עוד 5 קילו בצד השני. כלומר, כוח שמתנגד לך באותה עוצמה! מה זה יכול להיות?"

לקח לו איזה נצח לענות, ובזמן הזה שתקתי ואפשרתי לו לחשוב.
ברגע מסוים הוא אמר ״פחד...?״

״אתה שואל או אומר?״

״לא, זה פחד. אבל אני לא יודע למה שאני אפחד! הרי אני רוצה שיהיו לי לקוחות משלי ושהעסק שלי יגדל, אני באמת חולם על זה ורוצה את זה!״

רמת הבלבול שלו הוכיחה לי שאנחנו בנקודה הנכונה. וזה הרגע שהחלטתי להפיל את הפצצה:

״מה הדבר השלילי שיקרה - כשתצליח?״

הפעם לקח לו קצת יותר זמן לענות, בעיקר כי הוא ניסה לעצור את הדמעות.

השיחה התפתחה, וגילינו שבילדותו, אבא שלו לא היה נוכח כי הוא היה עצמאי מצליח מאוד. היה מצב כלכלי מצוין בבית - אבל לא היה אבא. אבא לא נח. אבא היה מתוסכל וחסר סבלנות.

אז למה לעזאזל שאלון ירצה שהעסק שלו יצליח?

וזה בדיוק ה״אגרוף״ שמתנגד. זה הכוח שעוצר אותו מלהתקדם.

תחשבו על זה רגע ברמת הפיזיקה - אם אני דוחף אבן מטר קדימה, איך יכול להיות שהיא חוזרת לאותו מקום? רק אם יש משהו אחר שדוחף אותה חזרה.

אם אתם מרגישים תקועים בעסק - זה לא כי חסרה לכם מוטיבציה, וזה לא כי אתם לא עובדים קשה. זה רק כי יש איזשהו כוח התנגדות שפועל מהצד השני.

רוב האנשים מתמקדים בכוח שהם מפעילים, בלדחוף חזק יותר או ״נכון״ יותר - אותי מעניין הכוח המופעל מהצד השני!

הבנתם שכנראה גם אצלכם יש איזשהו כוח מתנגד ולא בטוחים מה הוא או מה לעשות לגביו? בואו נדבר על זה!