בטיפים הקודמים למדנו על הצמצם. אבל, הוא לא לבד שם. מלבד לצמצם קיים במצלמה תריס נוסף שנפתח רק בזמן הצילום. גם הוא (בדומה לצמצם) אחראי על כמות האור שנכנסת למצלמה בזמן הצילום ועל חדות הצילום. האמת, במצלמות פוקט דיגטליות, לא באמת קיים תריס אלא הגדרה של כמות הזמן בו המצלמה מתעדת את האור שנכנס אליה.

אז למה צריך ללמוד עליו? לא מספיק להכיר את הצמצם?

לצמצם ולתריס תפקידים (טשטושים) שונים: הצמצם אחראי על עומק השדה והתריס אחראי על טשטוש והקפאת אובייקטים בתנועה.

בנוסף להקפאה וטשטוש, לזמן החשיפה יש משמעות רבה בצילום, תמונה בחשיפה מהירה מידי תהיה כהה יותר ("חשיפת חסר") ותמונה בחשיפה איטית מידי ("חשיפת יתר") תהיה בהירה יותר.

בעצם אפשר לומר:

צילום במהירות נמוכה = חשיפה איטית  = הרבה אור = טשטוש (מריחה)

צילום במהירות גבוהה = חשיפה מהירה = מעט אור = חדות (הקפאה)

המהירויות מוצגות בשתי דרכים:

שבר (כמו 1/200) מסמל מהירות הנמוכה משניה, במקרה זה אחת חלקי 200 השניה.

מספר שלם (כמו "5 או s5) מסמל שניות מלאות, במקרה זה 5 שניות.

ההפרשים בין מהירויות הצילום השונות ובין מפתחי הצמצם השונים נקראים סטופים, ההתייחסות אליהם נקראת מערך פיצויים. כלומר: הגברה של מהירות הצילום בסטופ אחד (צילום מהיר יותר המאפשר לפחות אור להיכנס) תחייב פתיחת הצמצם בסטופ אחד.

בצילום ידני יהיה עלינו להתייחס למערך הפיצוי בין הצמצם לתריס, כל שינוי במהירות החשיפה יחייב אתנו לפצות עליו בשינוי של מפתח הצמצם.

בצילום חצי ידני אנחנו קובעים נתון אחד והמצלמה מחשבת את הפיצוי בשבילנו וקובעת את הנתון המשלים.

עד כאן דיברתי על יצירה של תמונה בחשיפה נכונה, אבל, באומנות עסקינן ולכן קחו בחשבון שכל החוקים ומערכי הפיצוי האלו עומדים לרשותכם גם לכשתרצו לצלם תמונה כהה או בהירה  או מטושטשת בכוונה.

בטיפ הבא נעשה קצת סדר ובלאגן באובייקטים שבתמונה..

שלכם,

שירה וייס.

צילום אירועים וילדים.

www.shiraweiss.co.il

050-7782255