על פניו, המחשבה הראשונה הייתה- מה הקשר? מדיה חברתית זה עכשיו, אבות קדומים זה פעם.

לא הייתה להם מדיה חברתית. נכון. לא היה להם פייסבוק, אינסטגרם, או אינטרנט.

אבל! היו להם עיתונים.

עכשיו כשמסתכלים על זה מנקודת המבט הזו, הרי שכולנו כגנאלוגים נוהרים לחיפוש בעיתונים. העיתונים מספקים לנו הצצה לתוך החיים של אבותינו. מזל שהעיתונים של פעם דיווחו לא רק "חדשות".

העיתונים המקומיים סיפרו על מי נסע לאן, ואת מי הוא נסע לבקר. מי התחתן, התגרש ומי מת.

מי פתח עסק, ומי לא מדבר עם מי יותר ולמה. ואפילו מי בגד במי ומה קרה.

מודעות האבל היו מפורטות כל כך שאנחנו יכולים היום לבנות עצי משפחה שלמים בעזרתם.

בפתרון התעלומות שהגיעו לשולחני נהניתי משני העולמות.

לעיתונות של פעם היה חלק קרדינלי בפתרון התעלומה- מי היה האבא הביולוגי של אבי ילדי?

מודעת אבל באחד העיתונים איפשרה לבנות אילן יוחסין והיה לנו אב פוטנציאלי. אבל! הוא היה במרחק של 13 אלף קילומטר מאיפה שהייתי צריכה שיהיה. ואז, שורה בודדת באנצקלופדיה של התאטרון של דרום אפריקה שיגרה את האב הפוטנציאלי מרחק של 13,000 קילומטר, והנחיתה אותו בדיוק במקום הנכון בזמן הנכון, לתרון התעלומה.

תעלומה אחרת נפתרה בעזרת הרשת החברתית של היום. הצלחתי ליצור קשר עם התאמה מסתורית. חודשים על גבי חודשים חיכיתי שיכנס לאתר ויראה את ההודעה שהשארתי לו שם, אך לשוא. בשיחה שהייתה לי איתו מאוחר יותר הבנתי שאם הייתי מחכה שיענה לי באתר זה פשוט לא היה קורה, כי פתיחת המשתמש הייתה מעשה חד פעמי בעקבות פרויקט כלשהוא במשרד וזה נשכח בכלל. דרך המדיה החברתית הצלחתי ליצור איתו קשר ולחבר בין שתי משפחות. משהו שלעולם לא היה קורה לולא הדנ"א והמדיה החברתית..

הרשת החברתית על כל סוגיה ללא ספק מעלה שאלות אתיות, ולעיתים יוצרת אשליה של אנשים קרובים אלינו. תחושה של הכרות שהיא לחלוטין לא מחוברת למציאות. כשאנחנו משתמשים במדיה החברתית בגנאלוגיה, צריך לזכור שיש אנשים בצד השני. עם רגשות, תחושות, חיים שלמים, ולכן הפניה שלנו דרכה צריכה להיות עם המון רגישות והבנה.

המדיה החברתית היא כלי, וכמו כל כלי יש ללמוד אותו, ולהתייחס אליו בכבוד.