הטריגר- התמונה האהובה עלי

יש לי מאות תמונות של המשפחה, מהן יש אחת אהובה עלי במיוחד שיש לה המון משמעות עבורי.

תמונת בר המצווה של סבא שלי. כן הוא השובב, שיושב על ברכי ההורים שלו, במרכז

תשאלו מה כל כך מיחד בה? ובכן...

בתחילת השורה השניה בצד שמאל עומדת... סבתא שלי. היא עוד לא הייתה אפילו מועמדת להיות סבתא שלי כשהתמונה הזו צולמה אבל... החיים יש להם את ההפתעות שלהם.

באותה נקודה בזמן, היא עומדת עם מי שיהיה בעלה הראשון.

סבתא שלי הייתה אורחת במסיבת בר המצווה של סבא שלי.

לאחר המלחמה בעלה הראשון נהרג והיא חזרה לשכונה ו...פגשה את סבא שלי , שרק אז הודה שהיה מאוהב בה. לא לקח הרבה זמן והוא הציע לה נישואין. 

היא התנגדה בתחילה, לא חשבה שראוי שיתחתן עם אלמנה שכבר יש לה ילד מנישואים קודמים, אבל אתם יודעים איך זה.. לאהבה אין כללים והוא לא ויתר. עד שאמרה כן!

וכך היא הפכה לסבתא שלי

והתמונה מבחינתי מאגדת בתוכה את ההווה והעתיד וממלאת את ליבי בהמון אהבה.

האירועים שהובילו לעובדה שאני קיימת הם טרגיים, אלמלא הטרגדיה הזו, אני לא הייתי כאן.

נסתרות דרכי האל. ממש ככה.