תקציב הוא כלל ההוצאות המתוכננות לפרויקט או לפעילות שוטפת.

תקציב יכול שיהיה תקציב לפרויקט ואז מדובר על תקציב שיש לו התחלה וסוף לעומת תקציב לפעילות שותפת ובמקרה זה נהוג להגדירו לתקופה לדוגמה תקציב לשבוע, חודש, רבעון, שנה ועוד.

במהלך עבודתי נתקלתי לעיתים קרובות במקרים בהם הערכת התקציב המתוכנן היתה חסרה. הערכה חסרה יכולה להיות בשני מובנים: האחד לא נלקחו בחשבון כל סעיפי התקציב הרלוונטיים והשני שסעיפי התקציב נלקחו בחשבון אך היתה הערכת חסר בנגע לסכום הנדרש.

בשני המקרים התוצאה שעלולה להיות היא שהאמדן לגבי כדאיותו של המיזם בין אם מדובר בפרויקט חד פעמי ובין אם בפעילות שוטפת היתה שגויה. ההערכה לעיתים היתה שגויה כך שממיזם שנראה לכאורה טוב ומניב רווח הפך המיזם למיזם הפסדי שאין כלל כדאיות בביצועו.

על מנת להבהיר את האמור לעיל אתן כדוגמה מיזם להקמת בית מגורים.

במיזם מעין זה ישנם סעיפים רבים אשר חלקם ידועים טרם הכניסה למיזם וחלקם אינם ידועים כלל. לדוגמא, מחיר רכישת המגרש עליו יבנה בית המגורים על פי רוב ידוע מראש, כיוון שבמהלך הבדיקות המקדימות טרם החלטה על ביצוע המיזם לרוב נפגשים עם בעל המגרש והוא מציג את דרישתו בנוגע למחיר המבוקש. לעומת זאת, הוצאות המימון אינן ידועות מראש והן מסתמכות על הערכה בלבד.

כיצד אם כן מתמודדים עם סוגיה זו אשר לה משמעות מכרעת בהצלחתו או כשלונו של המיזם?

התשובה לכך איננה פשוטה, ישנן דרכים שונות לתכנן תקציב אך המשותף לכולן הוא ידע, ידע ושוב ידע.

על מתכנן המיזם לבדוק בדיקה מדוקדקת מה הן ההוצאות הצפויות למיזם, לערוך סקר שוק בנוגע למיזמים דומים ומה הם סעיפי התקציב וסכומם במיזמים דומים. לאחר ביצוע בדיקות אלו עליו לקחת בחשבון כי ברוב המקרים הערכתו תהיה בחסר ועל כן עליו להוסיף לתקציב, לאחר שבחן ואמד את כל סעיפיו, סעיף תקציבי נוסף שנקרא "בצ"מ" קרי, "בלתי צפוי מראש". איך לתקצב סעיף זה תלוי מאוד בענף בו עוסק המיזם. לדוגמא בענף הבניה נהוג לתקצב סעיף זה כ-5% מעלות הבניה הישירה (קבלן) של המיזם.

עקרון נוסף שיש לפעול לפיו הוא עקרון השמרנות. אם לדוגמא בדקנו מה העלות של סעיף תקציבי מסוים וקיבלנו כמה סכומים (לדוגמא קיבלנו מספר הצעות מחיר), נתקצב סעיף זה בעלות הגבוהה ביותר מתוך כלל העלויות שעומדות בפנינו בנוגע לסעיף תקציבי זה.

יבוא הקורא וישאל מדוע לתקצב בעלות הגבוהה ביותר הרי מונחות בפנינו הצעות זולות יותר. מחשבה זו היא לגיטימית אך כיוון שאנו עוסקים בראשיתו של המיזם לעיתים לא נרצה לקחת את הצעת המחיר הזולה מסיבות שונות (איכות הספק, נסיונו ועוד). כמו כן כיוון שלרוב חלק מההשקעה במיזם (אם לא כולה) היא מההון העצמי של היזם לא כדאי לסכן הון זה בכניסה למיזם שאיננו כדאי.

עוד נושא שעליו יש לתת את הדעת הוא סעיפי התקציב עצמם. כפי שציינתי לעיל, לא תמיד נלקחים בחשבון כל סעיפי התקציב הרלונטיים. במקרים אשר נתקלתי בהם הסעיף העקרי אותו נוטים לשכוח הוא סעיף המימון.

מהוא אם כן סעיף זה ומה חשיבותו הרבה?

סעיף המימון מאגד בתוכו את כל ההוצאות שיש לשלם לגורם המממן. ברוב המקרים יהיה זה הבנק. ההוצאות כוללות את הריבית על האשראי הנצרך, עמלות שונות שנגבות על ידי הבנק והוצאות נוספות.

ישנם מקרים בהם משקלו של סעיף המימון אינה גדול ביחס לכלל התקציב אך במרבית המקרים במיוחד בראשיתו של המיזם בתקופה בה ההוצאות גדולות מההכנסות משקלו של סעיף המימון רב ויכול להגיע גם לשיעור של כ-10% מכלל תקציב המיזם, לא מעט!

לסיכום, הכנתו של תקציב אינה דבר של מה בכך ויש לתת את הדעת על חשיבותו הרבה של נושא זה. אמדן שגוי של תקציב עלולה לגרום לכך שההערכה הכוללת בדבר כדאיותו של המיזם תהיה שגויה ותהפוך על פיה את הערכת הכדאיות. כלומר, מיזם שנראה טוב ורווחי יהפוך להפסדי או במקרים בהם מדובר על תקציב לפעילות שוטפת הערכה שגויה עלולה לגרום לכך שהתקציב שלא יהיה מספיק להפעלתו השוטפת של המיזם ועל כן לכשלונו.

אסף אמיר, MBA

אמיר יעוץ כלכלי

[email protected]

www.amircons.com