השיר ששמענו מילדות אומר "אחרי החגים יתחדש הכול, יתחדשו וישובו ימי החול..."
אז עכשיו זה אחרי החגים והכול מתחדש. לצערנו,  אחד הדברים שמתחדשים אחרי חופשה נעימה עם המשפחה, שקט והרבה אוכל טוב- הם הדאגות.
פתאום חוזרים ל"מה צריך לעשות...", "מה הספקתי או לא הספקתי..." לניסיון הנואש לדחוס הכול בטווח הזמן החמקמק והמתקתק, ומרחב הנשימה שחווינו בחגים מצטמצם פתאום לבליל מחשבות שממלאות את הראש.

אם גם אתם מרגישים כך ושואלים את עצמכם- מה עושים?
הנה כמה עצות קטנות ופשוטות למימוש שיעזרו לכם ליצור בתוך חיי היום-יום קצת שקט נפשי:

1. קומו בנחת בבוקר- כוונו את השעון המעורר לרבע שעה מוקדם יותר. התחילו את היום בנשימה (עדיין בשכיבה): נשמו כמה נשימות עמוקות, מלאו את הגוף באוויר, עם כל שאיפה ראו/דמיינו אור נכנס אל הגוף- מאיר ומעורר כל תא ותא בגוף, ועם כל נשיפה נשפו החוצה כל מה שאינו אור- כל דאגה או מחשבה מיותרות, כאב או אי נוחות. הודו על הנשימה הזו באפכם, על הגוף הנפלא שזה עתה התעורר ועל היום מלא ההפתעות שמחכה לכם.

2. נהלו את הזמן- ניהול זמן הוא תורה שלמה, הנה שני טיפים חשובים מתוכה איתם ניתן להתחיל: *רשמו את המטלות של היום, הוציאו אותן מהראש אל הנייר, כך הן פחות יטרידו אתכם. התחילו מהחשובות- עיברו מטלה מטלה, מה שלא הספקתם- העבירו לרשימה של מחר. *הוסיפו לרשימה שלכם את הדברים החשובים לכם באמת- משפחה, חברים, זמן לעצמכם. שימרו גם על אלו ועל מקומם במרחב של יומכם!

3. עצרו מדי פעם- לא משנה היכן אתם ומה אתם עושים, מצאו פעם בשעה שעתיים כמה דקות פשוט להיות- להתבונן בעצים, בעננים, לחשוב על האהובים לכם והדברים הטובים שיש לכם בחיים, או לעצום עיניים ולהקשיב לנשימה. שימו לב ליופי שקיים בכל רגע, שהמחשבה העסוקה נוטה להתעלם ממנו.

ואולי הכי חשוב- נסו לשים לב למה אתם דואגים ולבחון האם הדאגה מקדמת אתכם? האם עצם המחשבה הרפיטטיבית על "מה יהיה או לא יהיה" בכל תחום או עניין בו אתם מודאגים, פותרת את "הבעיה"? מקדמת אתכם למצב הרצוי? אם לא, התבוננו וראו מה כן יכול לקדם אתכם באמת, מקדו את האנרגיה שלכם בעשיה ולא במחשבה מיותרת. ונסו, עם העשיה והכוונה- לסמוך על אנרגיית הבריאה, היקום, או איך שלא תקראו לכוח שנע בתוך כל הדברים ומניע אותם.

אפשר לבחור לשנות מצב תודעה ויש מה לעשות
בברכת "אחרי חגים" שמחים, פוריים ורגועים,
פבקה קציר