יושבת על ספסל בצד,

רואה הכל סביבך,

יודעת לפרש הכל,

רק לא את עצמך.

יושבת על ספסל בצד,

מבט על החיים,

יודעת את הכל כה טוב,

מכל האחרים.

יושבת על ספסל בצד,

לא קמה למשחק,

את כל מה שהפסדת,

תראי רק ממרחק.

ולפעמים, זה מאוחר מדי !

אז קומי לך מהספסל,

כנסי ושחקי,

השארי הפחדים בצד,

צאי ! אל תחכי !