כמה פניני לשון לכבוד החנוכה
לרגל חג החנוכה הנה משהו נחמד שקשור לחג ולכסף ...
חג החנוכה הוא הזמן היחיד כמעט שקיים בו מנהג הקשור לכסף – מתן דמי חנוכה.
לרבים קשה לדמיין עולם בלי שימוש בכסף, אבל בעבר העולם התנהל ללא שימוש בכסף כפי שזה מוכר היום.
אז איך יכולתם לקנות משהו אם לא היה לכם כסף?באמצעות ברטר, סחר חליפין. כלומר תרנגולת תמורת 50 ביצים, גמל תמורת 20 כבשים וכו'.
אך נוצרו פה כמה בעיות מרכזיות:
אחת, בעיית אומדן. כמה שווה גמל? או כמה שווה שק קמח?
והבעיה השנייה היתה הימצאות של מספיק סחורה במקום אחד (לא תמיד היו לך 20 כבשים, למשל, לתת תמורת הגמל החמוד).
אז מה עשו? איך פתרו את זה?
(ופה נקצר קצת את ההיסטוריה ונגיע לעיקר...)
לקחו מתכות, התיכו אותן, ובצעו (חתכו) מהן חתיכות.
חתיכות אלה נקראות בצעים, וביחיד – בצע.
ומכאן מגיעים הביטויים: "בצע כסף", "רודף בצע".
על מנת לשמור את הבצעים הללו היה צריך ארנק.
אך מה עושים כשאין ארנק?
לוקחים את הבצעים ושמים אותם בתוך קרן (חלולה, כמו שופר) של בעל חיים.
ומכאן מגיעים הביטויים: קרן חיסכון, קרן פנסיה, קרן להשכלה גבוהה וכו'.
(דרך אגב, מי שלא היה חכם במיוחד שם את כספו בקרן הצבי שהיא חלולה ופתוחה משני הצדדים. מכאן הביטוי: "שם את כספו על קרן הצבי"...)
לעומת זאת, מי שהיה לו הרבה מאוד כסף היה צריך קרניים גדולות לאחסן את כל הכסף. לכך השתמשו בקרניים של ראם שנקראות 'תועפות', ומכאן הביטוי - "הון תועפות".
זהו לבינתיים, ולא לשכוח עד סוף השנה להפקיד בקרנות הרלוונטיות ושיהיה לכולנו תועפות מלאות בשפע!
אם בא לכם לקרוא עוד, אתם מוזמנים לאתר שלי:
www.brtranslations.com
חג חנוכה שמח,
שלמה רייף, בר תרגומים בע"מ
054-5389780

בר תרגומים קיימת כבר שנים רבות. אני בעצמי עוסק בתרגום כ-30 שנה והגעתי לתחום במקרה (אני אדריכל בהכשרתי). אולי אפשר למצוא את המקורות למשיכה לתחום הזה אצל אבי ז"ל שהיה פרופסור לבלשנות, עורך מילונים ומתרג
