אני מודה, 

לפעמים גם לי לא בא.
לא בא לי לעשות פעילות גופנית,
לא בא לי לשווק;
בא לי שכל סדנה שלי תתמלא בקלות,
בא לי למצוא במהירות חמש נשים לקבוצת האימון שאני פותחת.

את המסרים של ימי א' אני כותבת במהלך הסופ"ש.
אני משתדלת לקשור את המסרים לאירועי השבוע,
אבל יש לי תמיד רשימה של נושאים שעליהם אני יכולה לכתוב.

בסופ"ש הזה לא בא לי לכתוב;
אני מקוררת, האף שלי דולף, וכל עיטוש שלי מרעיד את אמות הבנין.
אז ממש לא בא לי לשבת חצי שעה לנסח מסר.

איך בכל זאת אני מדרבנת את עצמי, כשלא בא לי ⁉
ה"נשק" הכי יעיל שלי כְּלַפַּי הוא כשאני מזכירה לעצמי שאני מאמנת.
כן, כן, זה מה שתמיד עובד לי.
אני אומרת לעצמי, יותר נכון שואלת:
"איך את מצפה, שהמתאמנים שלך יעשו משהו שלא בא להם לעשות,
כשאת מוותרת לעצמך ככה ⁉"

מה מדרבן אותך  ❓
מה גורם לך בכל זאת לזוז, כשלא בא לך ❓

לפני ראש השנה ולפני פסח אני ממליצה להרים טלפונים של "חג שמח".
יש לי מתאמן מקסים, שכאשר היצעתי לו את זה,
הוא הדף מיד את ההצעה, גם במילים,
וגם בשפת הגוף:
הוא נהדף מיד אחורה, כאילו הוא מנסה לתפוס מרחק גדול ככל האפשר מההצעה שלי.

לדבריו "הוא לא יודע לשמור קשרים,
ולולא אשתו, לא היו להם בכלל חברים".

האתגר שהוא מתמודד איתו הוא לכאורה שיווקי:
להגיע למקבלי החלטות בחברות הנדסיות.
למה "לכאורה" ⁉
כי יש לו המון הכרויות מועילות כאלה,
ומה שחסר לו עדיין זה את האומץ לפנות אליהם.

היצעתי לו לאחל "חג שמח" לאנשים במקומות עבודה קודמים שלו,
שבהם הוא הצליח מאוד.

כדי להקל עליו את המשימה היצעתי לו את "תסריט השיחה" הזה:

"היי,
אני מקווה שאתה זוכר אותי, כי לא דיברנו יותר מחמש שנים,
אבל זו בדיוק המשימה שהמאמנת שלי הטילה עלי:
להתקשר לאחל לך חג שמח" 

מדובר במתאמן נחוש, שמחוייב מאוד להצליח.

אני מאמינה, שהוא אכן מאתגר את עצמו,
גם אם לא בא לו :-)

כי זה מה שאנחנו עושים באימון -
מזהים את "איזור הנוחות" שלנו
ואז מעזים לצאת ממנו 😃

 אילו היה "מיץ אומץ",

מה היית עושה לאחר ששתית ממנו ❓

ואם יש לך צורך "לשתות מיץ אומץ" בעזרתי,
אני מזמינה אותך לאימון עסקי ממוקד (במחיר מיוחד)

כדי לעזור לך לצאת מאיזור הנוחות שלך.

דורית לוז "לזוז"

054-4-644144 📞