ביום ששי בבוקר עשיתי בדיקות דם. הפרוטוקול אומר להיות בצום 12 שעות. אבל אני מרמה כבר כמה שנים ואני בצום 15 או 16 שעות. את מי אני מרמה בדיוק? לא ברור, אבל מרגע שהתחלתי בכך, אז כדי שאקבל תוצאות אמת (יחסית לבדיקות הקודמות..), אני ממשיכה בכך. כל עניין הצום ממש לא קל לי. רגע לאחר שאכלתי את המשהו האחרון, מהרגע שאני יודעת שהצום החל, ושאסור לי לאכול, אני כבר נעשית רעבה... בערב לפני השינה כבר הייתי מאוד מאוד רעבה, והתעוררתי ממש "מתה מרעב". לפני שיצאתי מהבית ווידאתי שיש לי בתיק משהו לאכול לאחר הבדיקה. הבדיקה הסתיימה בשמונה וחצי. מתי לדעתך נזכרתי שבעצם לא אכלתי עדיין? כבר היה עשרה לעשר.. משהו ב"אסור לי" גורם לי לרצות לעשות "דווקא", עם או בלי מרכאות. לעשות דווקא את מה שאסור, ומרגע שהאיסור פקע - כבר לא היה לי דחוף לאכול. ראיתי את גיסי היקר "אוסר" על האחייניות שלי להתקלח, או לקבל תרופה, והן אצו רצו לעשות לו "דווקא". למי שמתקשה להירדם יש טריק דומה: "אסור לי לעצום את העיניים עד שאירדם". מה לזה ולעשייה שלנו בעסק שלנו ❓ אם יש פעולה שלדעתך תקדם את העסק שלך, אבל לא בא לך לעשות אותה, כדאי לך לומר לעצמך: "אני לא אבצע אותה, עד שיבוא לי לבצע אותה" מעניין אותי כמה מהר יבוא לך 🙂 ואם נחוצה לך עזרה כלשהי בעסק שלך אני כאן, כ מ ו ב ן לאמן אותך דורית לוז "לזוז" 054-4-644144 ☎️