אחרי יום עוצמתי, כמו יום השואה,

קשה להמשיך בשגרה.

נפגשתי אתמול עם בני הדור השני והשלישי,

של ניצולי השואה.

בני הדור השני כבר בני שבעים ושמונים.

בני הדור השלישי, בני שלושים ארבעים.

כן!

השפעות השואה ניכרות בחייהם היומיומיים,

של צאצאי השורדים.

בתפישת העולם, בהתנהגות בשגרה

ובהתנהלות המשפחתית.

ניצולי השואה וצאצאיהם,

חיים בתוכנו.

חשוב להקשיב להם,

במהלך כל השנה.

השואה הינה חלק

מסיפורו של העם היהודי.

בעבר, בהווה ובעתיד.

להיות יהודי

הינו מצב קיומי, מהותי,

בכל מקום ובכל זמן.

אז איך חיים את זכר השואה,

מידי יום?

בהעברת המסרים והערכים,

לדורות הבאים,

מתוך תפישה של אמונה בצדקת הדרך,

באמונה בחוסנו של העם

ובחתירה לאחדות,

בתוך המשפחה ובין כל חלקי העם.

זה מתחיל בשיחות הקטנות,

ליד המקרר,

בשולחן השבת

ובקבוצת הווטסאפ המשפחתית.

האם אנחנו מצליחים להעביר מסרים של תקווה?

האם אנחנו מהווים מודל לחיקוי, לילדינו ולנכדינו?

מה דעתכם?

כתבו לי...

נ.ב: הייתם רוצים לשפר את היחסים בתוך המשפחה?

      ישנה מורכבות שהייתם רוצים להבין ולפתור?

      החלה ההרשמה למחזור נוסף של סדנא

      בנושא הקשר הבין דורי.

    פרטים בקישור: https://lp.vp4.me/oby8