הטור השבועי:

הדייט הראשון מתחיל אצלי

ט"ו באב מזוהה במסורת היהודית כחג האהבה.
אנחנו מדמיינים את בנות ירושלים יוצאות אל הכרמים בלבן, רוקדות, שמחות ומזמינות את הלב להיפתח לקראת מפגש חדש.
אבל השנה עלתה בי מחשבה אחרת.
אולי לפני שאנחנו קובעים דייט עם אדם אחר, כדאי שנקבע דייט עם עצמנו.
לא עם הדמות שאנחנו רגילים להציג לעולם, אלא עם האדם שאנחנו באמת.

בשבועות האחרונים, במסגרת האתגר "לכתוב את עצמך מחדש", ראיתי אנשים פוגשים את הסיפורים הישנים שליוו אותם במשך שנים. סיפורים על מי שהם, על מה הם מסוגלים, על מה שמגיע להם ועל מה שכבר לא.
זו לא הייתה רק כתיבה.
זו הייתה פגישה.
לעיתים פגישה לא פשוטה, אבל כזו שנעשתה מתוך אהבה ולא מתוך ביקורת.
כי אהבה אמיתית אינה מתחילה כשאנחנו מוצאים את האדם הנכון.
היא מתחילה כשאנחנו מפסיקים להילחם בעצמנו.
כשאנחנו מסכימים לראות גם את הפחדים, גם את הפצעים, וגם את הכוחות שבנינו בדרך.
ואז קורה דבר מעניין.
אחרי ההתבוננות פנימה, מגיעה התנועה החוצה.
כמו אותן בנות שיצאו אל הכרמים, גם אנחנו יוצאים אל העולם – לא כדי למצוא מישהו שישלים אותנו, אלא כדי להופיע בו מתוך הסיפור החדש שבחרנו לכתוב.
אולי זו המשמעות העמוקה ביותר של אהבה.
לא לחפש מישהו שיכתוב אותנו.
אלא לפגוש את העולם אחרי שכתבנו את עצמנו מחדש.
שיהיה לכולנו המשך ט"ו באב של אהבה.
אהבה שמתחילה בבית הקרוב ביותר אלינו – הלב שלנו.

ובשבוע הקרוב...
קבעו דייט עם עצמכם.
קחו דף ועט, ושאלו:
"איזה סיפור יבטא טוב יותר את האהבה שלי לעצמי"?