זיכרון ילדות
הייתה לי תובנה עכשיו ,שכללה זיכרון ילדות ..
שנבעה מטיפול בדלקת באוזן בעזרת מקל-אוזניים טבול במי-חמצן.
בכללי, תמיד היו לי דלקות אוזניים בילדות, בעיקר באוזן השמאלית, שיש בה חור בעור התוף.
אז בעוד אני שוכב עם מקל אוזניים רוחש באוזן (כי מי-חמצן על דלקת באוזן או בפצע בעור, מייצרים כמו קצף ורחש של סוכריות קופצות..שזה זיכרון ילדות חזק נוסף ) , אני נזכר איך בילדותי היו מביאים אותי למרפאה בקיבוץ, והייתי מחכה לתורי, בין מגוון האנשים שהיו בתור.
כשהגיע התור שלי ,הייתי נכנס לאחות הקיבוץ, היא עפרה ברוך המדהימה והאהובה, והיא הייתה שולפת מהאוזן שלי משהו שנקרא 'פתיל' .
זה בעצם גזה חתוכה לפס , טבולה במי-חמצן.
השליפה מהאוזן המגורה בדלקת , הייתה יוצרת דגדוג שהייתי מחכה לו יום שלם להרגיש אותו, כי זה גם הקל על הכאב הממש לא נעים של אוזן עם דלקת..
והידיעה שעוד מעט תוחלף הגזה הותיקה, בת יום, עם גזה טבולה במי-חמצן וחדשה, אחרי טפטוף של טיפות אוזניים שיעזרו לריפוי.. הידיעה הזאת עזרה לתקווה לריפוי.
ואז בעזרת פינצטה דקה שמיועדת לאוזן עפרה הייתה מכניסה את ה'פתיל' החדש לאוזן המודלקת, מה שיצר דגדוג נוסף, ובעיקר יצר את הריאקציה של מה שהרגיש כמו סוכריות-קופצות בתוך האוזן!!!
מעיין דגדוג נעים עמוק בתעלת השמע..
אותו דגדוג שהרגשתי עכשיו עם המקל אוזניים במי-חמצן באוזן (לפני חצי שעה שהתחלתי לכתוב) .
*
א-מה-מה?!
זוכרים שאמרתי שהייתה לי גם תובנה, שנבעה מהזיכרון ילדות הזה ?
כשצפיתי עכשיו בעצמי בן ה 10 , עסוק בעניינים של רומו של עולם..
כלומר להחלים מדלקת באוזן, כי לשאר הדברים יש לו שני הורים שדואגים ואחראים בשבילו ,
והבנתי שהיה לי טוב אז !
מבחינה שבגיל 10 בשנות השמונים, לא הייתי עסוק במי מקובל, מי לא מקובל.. דברים שהרסו לי את מיטב גיל הבגרות ושרטו אותי לנצח!
הבנתם נכון.. לא הייתי מהמקובלים ובגלל זה לא קיבלתי את עצמי בטוב.
ובנוסף לא עניינה אותי המיניות, והצורך "להתחרות" על תשומת הלב של הבנות עם בנים שהיו נראים הרבה יותר מדליקים ממני (כסלנג אייטיזי, כי הייתי פירומן לא קטן ).
כלומר - שיא התמימות!!!
וזה עורר בי אמפתיה לקטנצ'יק ההוא, שלא ידע איזו דרך ארוכה עוד צפויה לו..עד שירגיש קצת יותר טוב עם עצמו, וילמד להשלים עם עצמו..עשרות שנים אחרי.
וגם אז, עדיין לא במאה .
אבל זאת עדיין כברת דרך לא מבוטלת.
-סליחה אם הבכתי מישהו, ותודה על הקריאה-
לעפרה וכל משפחת ברוך, יש לכם חלק גדול ששמור לכם בתוך הלב שלי , מילדות..
-מנוף המסר המזוקק: אני עוזר לאנשים שמרגישים שהחיים שלהם הפכו ל'פלונטר' להתיר את הקשרים ולהתחיל לצעוד בביטחון בנתיב המדויק להם. -נקודת המשען: אנשים שנמצאים בצומת דרכים או בתחושת תקיעות מעיקה, המחפשים