כולנו מכירים  את הסימנייה  המקורית – מקפלים את קצה הדף בספר שבוא הפסקנו לקרוא ,כילדים קראנו לזה"אזני

חמור" .

החסרון בשיטה זו שאנו הורסים את הספר ,ובתקופה שלפני המצאת הדפוס וכהספרים היו נדירים  זה לא היה עניין של

מה בכך.

בימי הביניים השתמשו ברצועת עור.

במאה ה19 הכינו סימניות מבד ארוג וממשי רקום ,וסימניה כזו נחשבה למתנה יפה ומיוחדת.

בסוף המאה ה19  במקביל לגידול בהדפסת הספרים השתמשו בסימניות מנייר וקרטון.

כיום, קיימות סימניות בשלל צבעים וצורות ,מחוברות לספר או נפרדות והן הפכו לפריט אהוב על אספנים.

אז במקום להרוס את הספר ,במקום לדחוף כרטיס או נייר בלוי בין הדפים .יצרתי סימניות יפות  ומיוחדות המשולבות 

 חרוזי זכוכית מורנו  בעבודה ידנית וניקל .גם מקשטות  ולא הורסות ,וגם משמשות מתנה מיוחדת .

הכנס טקסט כאן