לעולם לא אשכח את מרוץ ה- 10 ק"מ הראשון שלי🏃🏼‍♀️
חשבתי שהתאמנתי טוב.
הייתי בטוחה שלרוץ במרוץ, זה בדיוק כמו לרוץ באימונים.
אפילו התרגשתי! ואפילו רציתי לנצח!
ואז חטפתי את "הכאפה"
עשיתי את כל הטעויות האפשריות:
התחלתי מהר מידי, 
לא היכרתי את המסלול, והסתבר שחצי מהריצה 
עברה בשטח הררי מחוץ ליישוב שבו זינקנו, 
לא ידעתי על איזה קצב בכלל אני צריכה לרוץ. 
עברתי להליכה וקיללתי את כל העולם. כאב לי.
וכאילו שזה לא הספיק - הרכב המאסף של המרוץ עבר אותי גם.
איש נחמד ניסה לעודד אותי דרך חלון הרכב,
אבל אני רק רציתי לקבור את עצמי מרוב בושה🤦‍♀️
במקום לטעום מטעם הניצחון, טעמתי את טעם ההפסד. 
התביישתי. בשארית כוחותיי צעדתי לקו הסיום, ובאותו רגע החלטתי:

אני יכולה להיות טובה יותר.
חשבתי - מה אני צריכה לעשות כדי להיות טובה יותר?
עשיתי רשימה:
להתאמן יותר טוב, 
להצטרף לקבוצת ריצה/למצוא מאמן ריצה, 
בפעם הבאה שאני משתתפת במרוץ - אכיר את המסלול.
להתייעץ עם המאמן/ת מה קצבי האימון או התחרות שלי, 
וזו רק חלק מהרשימה.

👆אבל רגע - למה צריך "לחטוף כאפה" (בכל תחום בחיים)
אם כל מה שצריך זה לעשות רשימה של דברים
*שימנעו ממני מלהיכשל*
⁉️⁉️

🌸טיפ מנצח🌸
לאורך השנים גיליתי שהאנשים שהצליחו בגדול, הם אלו שהקיפו את עצמם באנשים שעזרו להם להצליח. 
אנחנו לא יודעים הכל - ולפעמים צריך להודות בזה. 
והנה סקופ ⬅️ לא חייבים לטעום את טעם הכישלון בשביל להצליח. 
לבקש עזרה - זו חצי הדרך להצלחה💪

מה איתכם?
לקראת המטרה הבאה שלכם בחיים -
בקריירה, במערכות יחסים, בספורט, בהתפתחות האישית - 
האם החיים שלכם מאורגנים להצלחה?
האם יש לכם תוכנית שתמנע מכם מלהיכשל?