ישנו תרגיל יפני מהמם, שנועד לכוונן אותנו לעבר המטרות שלנו בדקה אחת בלבד.

הרעיון פשוט מאוד, נניח שהחלום שלי זה ללמוד שפה זרה או לכתוב תסריט או להוריד 5 קילו, כל מה שאני צריכה לעשות זה להקדיש דקה אחת ביום, כל יום, באותה שעה בדיוק, להתכווננות לאותה מטרה.

אפשר לרדת לכמה כפיפות בטן, ללמוד מילה חדשה, להתרכז לרגע בסצנה מהתסריט, מה שזה לא יהיה כשתסתיים לה הדקה, אני אמשיך הלאה.

נשמע טיפשי, לא? כאילו, מה אפשר להספיק בדקה?

אבל זה לב העניין- הרבה פעמים אנחנו שמים בפני עצמנו מטרות גדולות מאוד, והן מרתיעות אותנו. הרבה פעמים הכישלונות שלנו, חוסר הביטחון, האשמה, מונעים מאיתנו לעשות צעדים הכרחיים שנראים ענקיים.

אבל כשמדובר בדקה אחת, זה לא מפחיד.

באופן הזה, אנחנו גם מפתחים משמעת, גם לא נלחצים, ובעיקר, וזה הדבר מדהים בעיני, אנחנו מאפשרים למטרה לגדול עלינו.

פתאום הדקה הזו תגרום לנו לחשוב על הנושא עוד כמה דקות, פתאום יבוא לנו להשקיע עוד כמה רגעים בפעילות, פתאום יעלה לנו רעיון יצירתי שירדוף אותנו, ולמעשה הדקה תתחיל ליצור אדוות, ובאופן טבעי נמצא את עצמנו משקיעים יותר ויותר במה שבאמת קרוב לליבנו.

אני מאוד מאמינה בלתת לדברים לגדול עלינו, עד שהמטרה תתפוס את הנפח הנכון במרקם החיים. זה גם מה שאני אומרת למי שבא אלי לקליניקה.

וכמה יפה לראות שמה שהתחיל כצעד קטן הופך לאט לאט, למסע מופלא...