לא חסרות לנו סיבות לדאגה:פרנסה,מלחמות,הצלחת ילדינו,בריאות הורינו וילדינו ומה לא?

כאשר אדם דואג נראה לו מאוד הגיוני שכך צריך להיות ואיך אפשר שלא לדאוג לכל מה שקורה לו ולסביבתו.

נשאלת השאלה האם הדאגה היא זו שפותרת לנו את הקשיים,האם היא עוזרת לנו להתמודד איתם,האם הדאגה יוצרת אצלנו את תחושת הבטחון ותחושת "היהיה בסדר".

האם הדאגה גרמה להגדלת חשבונות הבנק שלנו,האם היא שיפרה את בריאותנו,האם היא יוצרת מציאות של פחות תאונות ומלחמות.

סביר להניח שהתשובה תהיה חד משמעית -לא!

יתרה מזאת,סביר להניח כי הדאגה לא רק שלא פתרה את הקשיים והחששות,אלא החריפה אותם והוסיפה כבים פיסיים ונדודי שינה.היא זאת שמונעת מאיתנו לטפל בצורה יעילה בדבר שבגללו אנחנו מודאגים.

אם כך לשם מה הדאגה?איך אפשר לפתור אותה?מה היא יוצרת אצלנו?

שאלות אלו ואחרות יבואו לידי ביטוי בבלוג הבא.