אני כבר שבועיים מתלבטת בשאלה לעזוב או לא לעזוב?
השבוע הגעתי לקבוצה שלי, בראשון לציון. עסקים וחברים היו מנת חלקי בחצי שנה האחרונה שהייתי בביז.
למדתי להתמקד- להעביר את המסק ב60 שניות בדיוק,
למדתי להכיר אנשים, להבין מה הם עושים ואיך הם מתנהלים גם מעבר למילים.
לפני שבועיים, שאול מידן הזמין אותי להתארח בערב שלו, ואני הסתכלתי ביומן וראיתי שאין לי זמן למפגשים,
התחלתי לאמן ילדים ונוער בבתי הספר בעיר, ואני לא יכולה להיות פעילה כמו שהייתי רוצה.
התלבטתי מה לעשות....
פתאום, חברה מהקבוצה שמעה אותי מסננת משפט:" היומן שלי מלא כל החודש, למי יש זמן לכל המפגשים ? לכל הפגישות האישיות?"
היא ענתה לי: אם את כל כך עסוקה למה את באה לביז?
כעסתי עליה באותו רגע, רציתי לענות לה , כי יש לי תשובה נהדרת.
אני בביז בגלל החברים
אני בביז בגלל הפרגון
אני בביז בשביל הקשרים
אני בביז בגלל הנתינה והקבלה
אני בביז כי אני עושה עסקים
אני בביז כי אני אוהבת!
נקודה.
לא עניתי, שתקתי, וזה ממש לא מתאים לי.
הלכתי הבייתה ושאלתי את עצמי, בשביל מה את צריכה את ביז ,
אם היומן שלך מלא?
והתשובה הייתה קשה ואפילו מפחידה קצת,
אני מפחדת להיפרד, אני מוצפת באהבה ומה יהיה כשאעזוב?
השבוע נפל דבר, החלטתי לבוא לקבוצה, לומר את האמת לי ולחברים.
יש לי עבודה כי אלוהים רואה שאני מגשימה את הייעוד שלי והוא זה ששולח אלי את ההפניות הראויות.
אני אוהבת אתכם, מאוד ולמדתי המון בקבוצה שלי, ובקבוצות אחרות.
צריך לסגור מעגל ולהמשיך הלאה.
תודה לחברת השאלה ששאלה אותי את השאלה הכי קשה שאני לא יכולתי לשאול את עצמי.
תודה ליו"ר שלי, דרור ברק על הדרך בה קיבל אותי ועל הדרך בה נפרד ממני.
תודה לכל חברי הקבוצה שפירגנו לאורך כל המפגשים,
שתמיד ידעו להגיד לי כמה שהם אוהבים אותי.
אני ממש לא טובה בפרידות, אבל הייתי חייבת!
תודה לכל חברי ביז, בכל הקבוצות.
שבת שלום,
הולכת להדליק נרות ולברך אתכם.
בקרוב יצא הספר שלי....
ואתם תשמעו מה עבר עלי, ותבינו,
שאם אני הצלחתי , גם אתם יכולים.
בת-שבע טל,
יועצת ארגונית
מרצה
מאמנת ילדים ונוער
בעלת תוכנית ברדיו
www.batshevatal.co.il