אתמול הגיעה אלי מתאמנת , אישה מבוגרת כמעט בת 60. היא מודה בפני "יש לי פחד מחוסר אונים גופני, תמיד שואלים אותי מה את מרגישה? ואני עונה מוות פנימי. אני מפחדת פחד שלא ניתן לתארו במילים ממצב של מוות פנימי.ההרגשה בתוכי, שאין לי לאן לברוח, אני פשוט מרגישה כאילו אני בסחרחורת רצינית, ועוד מעט אני מקבלת שבץ לב". התמונה כמובן היא פרי המציאות שלה , הדמיון שלה עובד שעות נוספות והיא בוחרת להכניס לתוך כל סיטואציה את כל הפחדים שלה , הכל ביחד. אני מתחילה לדבר איתה על הרגשות שלה, על הרצונות שלה שלא מתמלאים ועל כל מיני מצבים שאין לאן לברוח.אני מברכת אותה ואומרת לה : מזל -טוב, והיא המומה , מה פתאום מזל טוב על מה שאני מספרת לך. ואני מתחילה להסביר, סוף כל סוף במקום להיות חולה את מטפלת בעצמך, את מבינה שאת בבעייה , את מבינה שהרצונות שלך לא באים לידי ביטוי, את עשית מעשה ובאת למאמנת וזה צעד עענק עבורך, כל הכבוד ומזל טוב , וברוכה הבאה . דמעות מתחילות לרדת..אני מבינה שנגעתי בה , הקשבתי לצורך שלה , היא באמת כבר לא יכולה כבר ...או שנברח אני אומרת לה או שנתחיל לטפל. הבחירה ביד שלך. הבחירה ביד שלכם.

ואני רוצה לעמוד בהבטחה שלי, ולהוסיף עוד קטע מימימה. במה אתם בחורים להתמקד בבעיות שלכם או בבעיות של אחרים?

" כאשר שומעת דיבור של אחר, אולי לא מתאים אבל, אין זה העסק שלך. האם מחסירה מעצמה ואחר כך מהאחר?או מבינה שלא במקרה שומעת ויש פה משהו בשבילה לתקן. הרי מפגש עם אחר, מאפשר לתקן. ואם לומדת , כל מצב הוא הזדמנות לתיקון. ולא חשוב מה היה בילדות, כי ההבנה מאפשרת לך להיות בעכשיו, בלי קשר לילדות. רגש הולך ומתחזק. מחשבה הולכת ומתחזקת . וזה כבר רחוק מלב עמוס של קודם. ואת מדייקת, שמחה, והשמחה מסלקת את העצבות. "(מתוך כתבי ימימה)

שאלת האימון שלי לבוקר יום חמישי: מה התיקון שאת נדרשת לעשות כדי לחיות את חייך במלואם?

שיהיה לכם יום נפלא, בת-שבע טל, שינוי. דרך עשייה.

יועצת ארגונית ומאמנת, בעלת תוכנית רדיו. www.batshevatal.co.il