היו שם כמעט 70,000 אנשים, כך אמרו המארגנים, ומתוך כל ההמון הזה אני מוצאת את חברינו בביז, עדי רונן. ביום חמישי הייתי בהרצאה שלו, חזרתי הביתה והחלטתי לשתף את בעלי וגם את ילדיי בסיפור שלו. מפתיע?  עדי הצליח לגעת בי במקום שאף אחד לא עשה את זה לפניו. לדבר על עצמו ועל הזהות המינית שלו, בפתיחות, בהומור, בלי להסתיר דבר, להיות שלם.להגיד אני כזה, ואני לא מסתיר את זה . אני מוכן לדבר על הכול, רק תשאלו אותי. אתמול עמדתי לידו בכיכר, באתי להזדהות ולהגיד, האנשים הכי טובים שנמצאים בכל מקום , בכל תפקיד, ממש בניכם הם הומואים, לסביות, ועוד כל מיני הגדרות שאני עדיין לא מבדילה בניהם. הסתכלתי עליהם, על הקהל העצום הזה , אנשים כמוני וכמוך. יפים, נחמדים, אדיבים, אוהבים ורגישים. בחורה שעמדה לפנינו דיברה על העצרת, על מי היה מאמין שזאת הייתה פעם זה, וזה הגבר היה פעם אישה. עדי שאל אותה בשיא הפתיחות, כאילו הוא מדבר על הבורסה שעלתה בשבוע האחרון. ואני , נראה גבר או אישה? גם אני הייתי עד לפני כמה שנים אישה, האם אני נראה גבר?...בעלי שעמד לידי, הסתכל על עדי שוב. מאיפה האומץ? איזה בן אדם זה ? אצלנו במשפחה יש סודות, לא מספרים כלום. מה יגידו השכנים? אתם וודאי מכירים! אתמול שוב קיבלתי הוכחה שאני בחברה טובה , היו שם אלפים שבאו ואמרו, יש לי חברים בכל מיני צבעים. גם לי יש! הם האנשים הכי קרובים אלי!

אני כל כך שמחה שבאתי, שהייתי חלק מכל מי שאכפת לו, לכל מי שלהיות עם חופשי בארצנו, היא לא רק שורה בהמנון, היא דרך חיים.

יועצת ארגונית ומאמנת אישית www.batshevatal.co.il