20 שנה חיכיתי בקוצר רוח לחופש הגדול שיגיע. הייתי מורה , בסוף יוני כבר ספרתי את הימים לסיום שנת הלימודים. אחר כך ספרתי את השעות, והנה החופש הגדול הגיע. בחופש הזה הייתי מבלה מעט, חושבת ועושה חשבון נפש על השנה הקודמת ומקטרת לכולם. למה אני צריכה להשאר במקום עבודה שאני סופרת את הימים לחופש הגדול? למה אני לא מוצאת לי עבודה שכל יום שיעבור אני יהנה, ארגיש סיפוק, ואתמלא באנרגיות כל יום מחדש. החופש הגדול קסם לי שנים, גם יתר החופשות.

והנה היום, כבר 3 שנים שאין לי חופש גדול שזאת הפריווילגיה של המורות, ואני מוצאת את עצמי מלאת עניין, מלאת מוטיבציה ואנרגיות כדי לפתוס כל רגע בשתי הידיים. אני מחייכת אל האחרים, הם מחייכים אלי, אין לי חופש גדול אבל יש לי חופש בנשמה . אני עצמאית ובחורת כמה לעבוד ומתי.

לזכר הימים של פעם שבהם עשיתי סיכומים בחופש הגדול, אני מזמינה אתכם לחשיבה על השאלות הבאות:

1. באילו תחומים אני רוצה שינוי?

2. באילו תחומים התקדמתי ואני מרגישה נהדר?

3. איזו מטרה חדשה אני מציבה לשנה הקרובה ?

4. מה היו הטעויות שלי?

5. במה אני מעולה ?

6. איפה אני רוצה להיות בעוד חמש שנים מהיום?

7. ומה בנוגע לחברים שלי? האם כולם נשארים ברשימה ? האם אני משנה אותם?

ולה הם החברים שלי עדיין?

אני מזמינה אתכם לענות על השאלות ולשלוח אלי את תגובתכם. מאוד מתעניינת לדעת מה שלומכם בחופש הזה .

בת-שבע טל, יועצת ארגונית ומאמנת אישית www.batshevatal.co.il