קהיר נחשבת לעיר המסוכנת לנשים בעולם. בעיר הלוהטת הזו המונה למעלה מ- 10 מיליון איש, נשים חוות הטרדות מיניות על בסיס יומיומי בכל מרחב אפשרי, גם לעיני כל.

בשיר המצרי "מי הסיבה" (אחד מתוך 30 שירים בספר "פסקול של מהפכות" שכתבנו נועם זיצמן ואני) משקפים הזמרים ת'רות זאב ומונה חסין את עומק הבעיה.

השיר מצולם באוטובוס דחוס באנשים, אליו עולה בחורה צעירה, אשר לאורך כל הנסיעה מוטרדת מינית על ידי צעיר שמסמן אותה כטרף קל.

כך גם ביום שלמחרת, הפעם על ידי אדם אחר, נועז יותר.

‏

‏מה עושה הציבור שרואה הכל? מעמיד פנים שלא ראה, מפנה ראשו לצד השני, והנורא מכל, קורה כשהיא כבר אוזרת אומץ להתעמת עם המטריד התורן. אז יוצאים נגדה כל הפחדנים שמסביב. כי הרי יותר קל להפוך אותה לאשמה, מלהעיר לביריון המאיים, על אף שלכל ברור שהיא ורק היא- הקורבן.

השיר הזה מהווה נקודת מוצא בסדנה שלי "אשת המהפכה" לתיאור מאבקן של נשים במצרים נגד תופעת ההטרדות המיניות. לקח להן זמן רב, עשרות שנים להחליט שדי, חלאס הגיע הזמן לשים קץ לתופעה.

בהשראת האביב הערבי ובכוחה של המדיה החברתית הן מוצאות דרך לבלום, למנוע, להרתיע את המטרידנים ואף מצליחות להשפיע על מקבל ההחלטות, הנשיא המצרי א-סיסי לייסד חקיקה נגד הטרדות מיניות. ניחשתם נכון, היא לא היתה קיימת קודם לכן.

‏עכשיו נותר רק לקוות שכל זה יוביל באמת לשינוי תודעתי ולצמצום מקרי האלימות נגד נשים במצרים.

בתמונה: הבחורה מהאוטובוס, במבט השואל: "מי הסיבה?" וזו שלצידה.. על הבמה.. בוחרת להאיר עבורכם זרקור על זה..

רוצים לשמוע עוד?

דברו איתי