תמיד ידעתי שבתור בעל עסק עליי להצטייד בכרטיסי ביקור לכל מקום אליו אלך. אין מה לעשות כך הורגלנו וכך לימדו אותנו, תמיד נאמר לי: "תחלק לכל מי שאתה פוגש- לך תדע אולי יום אחד יצא מזה משהו."  כרטיס הביקור מכיל את פרטי ההתקשרות ואת הלוגו והצבעים אליהם כל אחד מאיתנו מתחבר.
אז מה אתם חושבים נכון יותר: לדחוף את הכרטיס ביקור שלכם תוך אמירת המשפט "קח, ותדבר איתי מאוחר יותר", או פשוט לבקש מהאדם השני את כרטיס הביקור שלו?
מנסיוני בעולם העסקים כרטיסי הביקור שנמסרים ע"י בעל עסק "בכוח" מוצאים את סופם בפח זבל או בקופסא שזורקים לפח כשעושים סדר בבית, זה מה שאני וגם כל אחד אחר עושה. אבל גם זה לא העיקר. הדבר המשמעותי ביותר במצב כזה הוא שבכך שאתם מוסרים לאדם השני את כרטיס הביקור שלכם ומציעים לו להשתמש בו ליצירת הקשר איתכם – אתם מוסרים לידיו את השליטה על שיתוף הפעולה ביניכם. ומה אתם חושבים: אנשים ישתפו פעולה או יצרו קשר עם מישהו שבכלל לא מעניין אותם?
אז מה הדרך שלי בכל הנושא הזה של כרטיסי ביקור? כשאני מתעניין במישהו ומריח פוטנציאל עסקי אני מיד מבקש את כרטיס הביקור של הצד השני מבלי בכלל להציע את שלי, כך למעשה אני לא צריך שהוא יצור איתי קשר -אם בכלל, השליטה עוברת אליי ואני לא צריך לדאוג ליצירת הקשר שלו, זו הדרך שבה אני יכול לטפח את מערכת היחסים בדרך שלי. אז מה אתם חושבים, מהי הדרך הנכונה שלכם לחלוקת כרטיסי ביקור?

שי אלנקרי

לשעבר מאמן כושר אישי של הרמטכ"ל כיום משמש כמנכ"ל של אינטרבאדי- רשת ארצית המספקת פתרונות כושר אישיים בבית הלקוח. בעלים של חדר כושר קונספט רעננה.