יעקב חיכה למונית שתסיע אותו לשדה התעופה.

כשהגיעה המונית יעקב שם לב שהיתה נקיה להפליא.

הנהג לבש חולצה לבנה ומכנסיים  מגוהצים שחורים. הנהג יצא מהרכב ופתח את הדלת האחורית כדי לאפשר ליעקב להכנס למונית.

הנהג מסר לו דף מנוילן ואמר לו: "שמי דוד, הנהג שלך. בזמן שאני מכניס את המזוודה לתא המטען, קרא בבקשה מה המשימה שלי".

המשימה היתה: להסיע את הנוסעים בצורה המהירה, הזולה והבטוחה ביותר ליעד.

יעקב היה מופתע מהמשימה ומהנקיון הפנימי של הרכב.

דוד הציע לו קפה רגיל או נטול קפאין. יעקב אמר לו בצחוק שהוא מעדיף שתיה קרה ודוד הציע לו קולה או דיאט קולה, מים או מיץ תפוזים. יעקב ביקש דיאט קולה.

דוד הגיש לו את המשקה והציע לו עיתון כלכליסט או גלובס, יחד עם דף מנוילן נוסף ובו רשימת תחנות הרדיו שעומדות לבחירתו. דוד גם שאל אותו האם טמפרטורת הרכב נוחה לו.

יעקב שאל את דוד האם הוא תמיד פינק את הנוסעים ואז דוד טען שרק בשנתיים האחרונות, "בחמש השנים הראשונות קיטרתי כמו כל הנהגים עד שיום אחד שמעתי שמי שמתעורר בהרגשה שהיום יהיה גרוע כך יהיה.  והחלטתי לשנות... "

היה שונה מהמתחרה. שנה נקודת מבט. הגדל מעוף. היה נשר.