על בגדים תחתונים למה נועדו הבגדים התחתונים? לחימום. כשהאופנה התחילה לחייב נשים להיות צרות מותן ונשיות, כלאו אותן במחוכים. בעינינו זאת שיא הנשיות. איך, איך הן הצליחו גם להיות עם מחוכים וגם לרכב על סוסים. האמת המרה היא שההתעלפויות הנשיות באו מהעובדה שהן פשוט לא יכלו לנשום.. זמן רב במחוך מנוון את עצמות השידרה והצלעות. הרבה נשים סבלו רבות מציעות שבורות מגבות מעוקמים ובעיות עיכול. האופנה הלא שפויה הזאת טבעה את הצורך בשדיים זקופים (ומלאים, כן כן שדיים גדולים זה יתרון) ואיך סומכים נופלים? במחוכים. מזה נשאר לנו ברזלים בחזיות. העניין הוא שפסי הברזל מתחת לשד חותכים את הזרימה הטבעית של המרדיאנים וגם הרצועות שחותכות את הכתפיים (וכל כמה שהיתרון יותר גדול ככה הוא גם יותר כבד) וזה לא מוסיף לבריאות. מספר החולות בסרטן שד עולה וגודל משנה לשנה. האם נעשה אי פעם מחקר השוואתי בין נשים שלובשות חזיות מברזל, חזיות ללא ברזל וכאלו שלא לובשות בכלל? אני בטוחה שבשבטי אפריקה זה לא אחת משבע... ונעבור לתחתונים: בואו רגע נדבר על הוגינה. הוגינה היא חור לתוך הגוף. לכן היא מקום מאוד אסטרטגי ויש לשמור עליה מכל משמר. יש לה מערכת ביולוגיות של ליחלוח וניקוי ואקולוגיה של חיידקים השומרים על בריאותה. בעבר מלבושים היו מכותנה, פשתן, קנבס, חומרים טבעיים. היום מה אנחנו לובשים? נפט. צריך גם שהתחתונים יעצבו ויחטבו. הם לא יכולים להיות מכותנה רפויה. הם צריכים להיות צמודים - הוגינה לא נושמת (כן כן, יש כל מיני סוגי נשימה. אפשר אפילו לחנוק ציפורניים). וכך יחד עם הגוף המעוצב מגיעות דלקות, פטריות, הפרשות וריחות רעים שמבקשים תחתוניות (מולבנות בכלור, פלסטיק (נפט) שמונע נשימה, בושם (!) ועוד.) ובל נשכח את החוטיני שנכנס לתחת ומעביר אי כולי (חידקיי צואה) למערכת השתן. אז מה אני מציעה?