חוזים בתקופת מלחמה
התקופה הזו מביאה אתגרים לא פשוטים, בלשון המעטה.
מה יהיה על בעל עסק שנאלץ לסגור את העסק שלו ולא לקבל קהל עקב הסיכונים שמביאה איתה המלחמה? אין לו איך לשלם את דמי השכירות כי כסף לא נכנס. מנגד, לבעל הנכס יש את ההתחייבויות שהוא צריך לקיים באמצעות דמי השכירות.
מה ההשלכות המשפטיות על ההתקשרות החוזית?
יש עקרון על בדיני חוזים והוא - שחוזים צריך לקיים - בין אם נכפתה עלינו מגיפה, רעידת אדמה או מלחמה.
זה הכלל ומצופה מאנשים לעמוד מאחוריו ולכבד את ההתחייבויות החוזיות. בוודאי כשמדובר על חוזים חתומים, אחרת, כל אחד יעשה כראות עיניו וכולנו נסבול מנזקים גדולים.
נקודת המוצא בכל חוזה היא שיש לקיים את החוזה - זה הכלל.
אבל לכל כלל יש יוצא מן הכלל ולכן, אפשר, בהתאם לנסיבות ספציפיות ובכפוף להסכמת הצדדים, לקיים חלקית את החוזה.
אני שומעת הרבה שטוענים ל"סיכול" = אירוע חריג שלא ניתן לצפות אותו. יש לציין שבהתאם לפסיקה עניפה - בעצם העובדה שאתה חי בישראל אתה צריך לצפות התרחשות מלחמה בכל רגע נתון וטענות כאלה נדחות.
לכן, אפשר, כדאי ומומלץ לנסות להגיע להבנות. לבוא אחד לקראת השני: להקפיא חודש שכירות, לשלם מחצית חודש, לפרוס לתשלומים ועוד.
במקביל, לעדכן את החוזים שלנו על מנת שלא יהיו נתונים לפרשנות ולהוסיף סעיפי הגנה שמתייחסים גם להתנהלות בתוך סיטואציה שנכפתה עלינו.
מאחלת לכולנו ימים שקטים וחזרה מהירה לשגרה משעממת ומבורכת.
תמיד כאן לרשותכם, דנית.
התפקיד העיקרי שלי הוא לשמור ולהגן על הלקוחות שלי מסיכונים משפטיים. הדרך הכי נכונה לעשות את זה היא באמצעות חוזים. לצערי, תם מזמן העידן שבו לחיצת יד מספיקה. אנחנו חיים בתקופה שבה הוודאות סופר חשובה. א