"לילדים שלי יהיה את כל מה שלא היה לי"... אין ספק כי מי שאומר את המשפט הזה מתכוון באמת לעשות הכל למען ילדיו... והילדים האלה מקבלים המון "מתנות" מהוריהם, בלי שיצטרכו לבקש כלל... והילדים האלה מוסעים על ידי הוריהם מחוג לחוג, מדי יום כי הרי ההורים האלה הכריזו ש"לילדים שלהם יהיה את כל מה שלא היה להם"... והילדים האלה מואשמים על ידי הוריהם בכפיות טובה על כי אינם מעריכים את מה שעושים עבורם ההורים האלה... אבל באמת אין כאן כפיות טובה. יש כאן התנגדות לקבל מה שהילדים לא רצו מלכתחילה לקבל. ולמעשה, הורים כאלה עוברים מחדש את שלב הילדות שלהם על גבי ילדיהם... וזה במחילה, אגואיזם של הורים כאלה... כי נתינה אמיתית היא לתת במידת האפשר לילדים רק מה שהילדים בעצמם חפצים בו... כי רק כך הילדים יעריכו את מה שהם מקבלים... כי רק כך לא ירגישו ההורים יחס של כפיות טובה מצד ילדיהם. אז רגע לפני הרשמה לחוג חדש למשל, כדאי לברר מה הילדים רוצים באמת עבור עצמם... וצריך לזכור כי נתינה אמיתית היא בלי לצפות לתמורה אבל למרבה הפלא, דוקא אז מתקבלת התמורה...