לי זה לא יקרה

מרביתנו חושבים שלי זה לא יקרה,
גם אני תמיד גדלתי בחשיבה הזו שלי זה לא יקרה,
אבל התבדיתי לא אחת ולא שתיים וגם לא שלוש, ועדיין לא הבנתי שלי זה בהחלט יכול לקרות!
והנה גם היום אני הולכת לעבור עוד הליך רפואי [יהיו שיאמרו מסכנה כמה עוברת, ויהיו שיאמרו זה שטויות מה שאת מתעתדת לעבור],
אבל הפעם מרגיש לי שונה מכל הפעמים,
בכל הפעמים שבחרתי לעבור הליך רפואי כזה או אחר מיוזמתי הפחד כלל לא היה קיים, [גם היום הוא לא בדיוק קיים - הפחד], אבל זוהי הפעם הראשונה שכן קיים חשש,
כל ההליכים שעברתי לאחר הדום לב היו במודע וגם לא במודע אז קיבלתי זאת בצורה קלה וחלקה יותר,
היום שאני נכנסת להליך במודע לחלוטין ובהחלטתה משותפת עם הקרדיולוגים,
קיים חשש קל,
עם זאת אני אדם הכי אופטימי שיכול להיות, ואני יודעת שהכול יהיה בסדר.
אז עד מחר.. בואו נאמץ את החיים באושר❣️!!
.ונתראה מחר ב"ה בפוסט של אחרי ההליך...אספר איך היה ומה עשיתי בכלל!
בינתיים,
גמר חתימה טובה וחיים מאושרים לכולם!

ואנסה, ככה אמא שלי קראה לי. לא תגידו שבכל יום פוגשים מישהי בשם הזה. אני חושבת, שיש לי מזל, שאמא שלי קראה לי ככה. באנגלית Vanessa. ה- V הזה – של הניצחון, הוא כנראה אחד הכוחות המשמעותיים בשם שלי ובחיים
