"את כישרונית, כן את!!!",

"את כישרון מבוזבז"

וכו' וכו'

אני האחרונה שהבינה את מה שהאנשים הקרובים לי בחיים ובעבודות השונות ראו בי - שאני אמורה להיות מעצבת. 

אז אחרי דיי הרבה שנים  - עשיתי מה שאמרו לי שאני צריכה לעשות (כן מי שמכיר אותי מגיל צעיר יודע שאני לא תמיד טובה בלעשות מה שאומרים לי חחח )  0:)

אז התפטרתי מעבודתי כמנהלת הדרכות בחברת סטרט אפ - עברתי לעבודה באבטחה תוך כדי שהלכתי ללמוד עיצוב גרפי.

ואני חייבת לומר שהתאהבתי בעולם העיצוב תוך שנייה וחצי, בהתרגשות רבה  וחיוך  הייתי האחת הזאת שבאה עם אקדח ובגדי מאבטחת לשעורים מלאי היצירה והחיים של עולם העיצוב.

בבוקר מאבטחת עם אקדח  - בלילה מעצבת חיננית - משעשע...

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

יום אחרון של לימודים, מרוגשת ומוסמכת עם תיק עבודות   ביד (וציון הכי גבוה בהגשת סיום יאיי!) הגעתי באותו רגע לרמ''ש אבטחה שלי והתפטרתי,

תוך כדי תסכול שהמאבטחת נקבה היחידה שלו התפטרה הוא תטפח לי על השכם ואמר "סוף סוף" ואני רק קיוותי שזה בגלל שהוא סומך עליי שאני אצליח.

שבוע אחרי כבר מצאתי עבודה בבית דפוס שעובד עם הצבא - ואני נשבעת שזה הרגיש כמו לעצב בצומת ואכן התחלתי להתגעגע קצת במעמקי ליבי לחוקים הטיפה פחות קשוחים של עולם האבטחה.

הפעם הראשונה שניסיתי להציע דרך יעילה יותר (בצורה הכי צנועה שיכולתי) לנוהל שכבר מזמן כולם ידעו שהוא מגושם ומיושן קיבלתי תגובה מהמנהל שלי שאני לא צריכה לחשוב רק לעשות - הרי זה נהלים שאנחנו עובדים איתם עובדים כבר שנים רבות!!!  (כן כי מסורת ...)

וכל מה שאני חשבתי באותו רק זה - טוב עכשיו מובן למה הם עובדים רק מול הצבא...

הוא לקח אותי לבעלים של העסק לשיחת סירוס אופי כזאת - שבה הסתבר לי שהבעלים זו אמא שלו...

והם שניהם נזפו בי ואמרו לי בנימה מעליבה שכנראה מתאים לי להיות עצמאית ... לא שכירה , אבל אם זאת הם יכולים (בטובם) לתת לי הזדמנות... ואני אמרתי... וואלה עליתם על משהו ...

תודה אבל לא תודה, ביי *אני הולכת להיות עצמאית!*

וככה שבוע וחצי אחרי סיום הלימודים קפצתי עמוק למימיי העצמאות, בגיל 27 פלוס.

ידעתי שזה לא יהיה קל, ווואלה גם לא ידעת באמת מה אני עושה... 

ז''א,

אמא ואבא היו שכירים כל חייהם, רוב האנשים סביבי היו שכירים כל החיים.

אני מגיל 16 שכירה...

על היציאה לעצמאות - התקפי החרדה - התקפי הזעם על ביטוח לאומי , התובנות ועוד... אני ארשום בהמשך.

אם הגעתם עד הסוף - תודה לכם מקרב לב!