כמה חשוב להיות בשקט

לכל אחד יש מה להגיד, להורים, לבן הזוג, מומחים, ספרים. אנו מוצפים במידע, דעות ועצות. קשה לנטרל את כל הרעש ופשוט להיות בשקט להקשיב.

מה שעזר לי להבין את משמעות השקט הייתה תשובתו של בני ממפגש סיכום "שנת השרות", בו התבקש להתייחס לתמיכה שקיבל מהבית בתקופת שירותו. תגובתו של בני הפתיעה וריגשה אותי:

"כשהייתי מגיע הביתה לסוף שבוע לאחר שבוע עמוס אימא פשוט הניחה לי ולא "חפרה" לי , היא נתנה לי את השקט שהייתי זקוק לו."

הבנתי שעבורו היה זה שקט שמעניק מרחב לעיבוד ריגשי, ביטחון ותחושת בית ונינוחות. לא שקט של חלל קר ומרוחק, אלא שקט של עיניים טובות ואוהדות.

בחדר הטיפולים מול הילד אני מניחה לרגע את כל הספרים והמאמרים שקראתי, ההרצאות ששמעתי, ניסיון העבר מטיפולים קודמים, נמצאת בקשב בלתי אמצעי נטול זיכרונות מחוויות העבר ומציפיות לעתיד, לא מוטה לשום תפיסת עולם, קשובה לרגע הזה.

זה המרחב השקט שהילד זקוק לו ומכאן מתפתחת תובנה משמעותית לגדילה וצמיחה