1. פתח דבר:

בהעדר חקיקה בעניין, התפתחותה בארץ פרקטיקה של מוסד זוגיות בשם "ידועים בציבור". מוסד זה הוא פרי יצירת הפסיקה שנובעת מהמציאות שבה בני זוג רבים אינם נישאים מסיבות שונות ובעקבות זאת אינם זוכים לזכויות המשפטיות להם זכאים בני זוג נשואים או אינם חבים בחבויות שברגיל בני זוג נשואים היו חבים זה לזו או כלפי צד שלשי.

לאחרונה ניתן פס"ד בביהמ"ש העליון אשר צמצם באופן משמעותי את ההכרה במוסד זה. 

מטרת מאמר קצר זה היא להציג את עיקרי ההלכה שהתווה בית המשפט ולהציג פתרון אפשרי שעשוי למנוע מצבים של חוסר בהירות ופגיעה בזכויות של בן זוג כמו במקרה שהגיע לביהמ"ש העליון.

2.  רקע:

גבר ואישה הכירו ב-2015 עת שניהם היו סטודנטים וכעבור כחצי שנה, עברו להתגורר יחד בדירה שכורה. לאחר מגורים משותפים במשך כשנה וחצי, החליטו להינשא בנישואין אזרחיים בחו"ל [הגבר לא היה יהודי ולכן לא יכלו להינשא בארץ]. במרץ 2017,  כחודשיים לפני מועד  הנישואין המתוכנן אירעה תאונת דרכים והאישה נהרגה.

הגבר הגיש תביעה כנגד חב' הביטוח וטען כי הם היו יודעים בציבור ולכן זכאי לפיצויים. לאחר שתביעת הגבר התקבלה בבית המשפט השלום וערעור שהגישה חב' הביטוח לביהמ"ש המחוזי נדחה, הגישה חב' הביטוח בקשת ערעור לביהמ"ש העליון וביום 06.05.2024 ניתן פס"ד בעניין [רע"א 3323/23].

3.  פסק הדין של בית המשפט העליון:

ביהמ"ש העליון (מפי השופטת וילנר, בהסכמת השופטים עמית ו- מינץ) קיבל את הערעור של חב' הביטוח וצמצם משמעותית את תחולת ההכרה במוסד "הידועים בציבור". ואלו הטעמים שניתנו:

בני-זוג יוכרו כידועים בציבור אם הם "התכוונו לקיים מערכת יחסים בעלת השלכות משפטיות שונות, ובתוך כך התכוונו להחיל על מערכת היחסים שביניהם את מכלול הזכויות והחובות הכלכליות הנובעות מדיני הנישואין".

היינו, על בית המשפט לוודא כי בני הזוג אכן התכוונו ורצו לכבול עצמם בזכויות ובחובות אלה ולא התגוררו יחד מטעמים אחרים.

הדברים האמורים נכונים ביתר שאת במציאות המודרנית בימינו, שבה זוגות רבים מתגוררים יחד ללא נישואין מסיבות שונות כמו למשל, סתם רצון לגור יחדיו, חיסכון כלכלי,  רצון לחיות יחד ל"תקופת ניסיון" לקראת נישואין –  כל זאת ללא כל כוונה להחיל חובות משפטיות על מערכת יחסיהם כ"ידועים בציבור".

מקובל היה להניח כי כשמדובר בבני-זוג שהימנעותם מנישואין נובעת מחוסר רצון או יכולת להינשא במסגרת דתית – ראוי להקל בעצמת הראיות הנדרשת לשם הכרה בהם כידועים בציבור. אולם, במרוצת השנים, נוצרו חלופות שונות למיסוד הקשר אף עבור זוגות אלו, כמו נישואין אזרחיים בחו"ל ולכן ההצדקה להקלה בעצמת הראיות מאבדת כיום מעוקצה.

אשר על כן, יש לבחון בכל מקרה האם מתקיים הקשר הסיבתי הנדרש, בין העובדה שבני הזוג הם מנועי חיתון (או שאינם מעוניינים להינשא במסגרת דתית) לבין הימנעותם מלהינשא.

במקרה זה, בניגוד לעמדת ביהמ"ש השלום והמחוזי, ביהמ"ש העליון קבע כי העובדה שבני הזוג היו מנועי חיתון, אינה מצדיקה הקלה בעצמת הראיות הנדרשת להוכחת היותם "ידועים בציבור", הואיל ובני הזוג אכן התכוונו למסד את הקשר במועד מאוחר יותר באמצעות נישואין אזרחיים בחו"ל.

ביהמ"ש העליון מוסיף וקובע כי אין בעצם הכוונה להינשא במועד עתידי, כדי להוות מדד להכרה בבני-זוג כידועים בציבור. לא זו אף זו – כוונה זו עשויה לעיתים להצביע על שלילת הכוונה האמורה.

מעמד של "ידועים בציבור" איננו מהווים שלב "מעבר" בין היות בני הזוג "חברים" לבין היותם נשואים, אלא מהווה חלופה למוסד הנישואין.

ברור כי זוג המתכנן להינשא עשוי להיות ידועים בציבור טרם הנישואין, אך הצהרה על הכוונה להינשא אינה מהווה כשלעצמה, את "קו התפר" על ציר הזמן בין היותם "חברים" לבין היותם "ידועים בציבור".

קו תפר זה מצוי בנקודת הזמן שבה בני הזוג הביעו רצונם להחיל על מערכת היחסים את החובות והזכויות של חיי הנישואין (במפורש ו/או מכללא), שמיקומו בסיפור הזוגי, יילמד מנסיבות העניין בכל מקרה לגופו.

במקרה זה ביהמ"ש העליון קבע כי לא ניתן להסיק מרצון הזוג להינשא כוונה להחיל על מערכת היחסים ביניהם את החובות והזכויות של חיי הנישואין טרם נישואין; ואין ביתר הראיות שעליהן הצביעו ביהמ"ש השלום והמחוזי [= שנה וחצי מגורים משותפים וחלוקת הוצאות בתקופה זו] – כדי להעיד על הכוונה כזו.

לעמדת ביהמ"ש העליון  - ייתכנו אמנם מקרים שבהם אף כשבני הזוג התגוררו יחד תקופה יחסית קצרה, יהיה מקום להכיר בהם כידועים בציבור; אבל לשם כך יש להצביע על קיומן של ראיות ממשיות נוספות המעידות על כוונה להחיל על מערכת היחסים את החובות והזכויות של חיי הנישואין.

כך, למשל, ראיות שיתמכו בהכרה בבני הזוג כ"ידועים בציבור" הנם: שיתוף בנכסים בתקופה זו, רישום רשמי בכתובת מגורים משותפת, חשבון בנק משותף, ילדים משותפים, רישום בן הזוג כמוטב בפוליסת ביטוח, טקס/אירוע חגגי של מיסוד הקשר, עריכת הסכם חיים משותפים וכד'.

ביהמ"ש העליון הדגיש כי כבר אמנם נקבע בעבר כי "המחוקק לא קבע מהו פרק הזמן הנדרש בכדי שזוג יוכר כידועים בציבור", אך לשם הכרה בתקופה קצרה של חיי משפחה במשק בית משותף כידועים בציבור – על מערכת היחסים בין בני הזוג להיות "קרובה ומהודקת עד כדי כוונה לקיים משפחה".

4.  סיכום:

בסקירה קצרה זו הוצגה עיקר ההלכה החדשה של בית המשפט העליון אשר הקשיחה את עצמת הראיות הנדרשות להכיר בבני זוג כ"ידועים בציבור".

לאור הקשחת עמדות זו נראה כי הפתרון היעיל ביותר ממשיך להיות עריכת הסכם חיים משותפים בטרם מתחילים את החיים המשותפים המגדיר ומבהיר לבני הזוג מהם החבות והזכויות שהם לוקחים על עצמם במסגרת מערכת היחסים החדשה שהם נכנסים אליה.

מאמר זה אינו תחליף לייעוץ משפטי, לקבלת פרטים נוספים על הדרכים למסד קשר של "ידועים בציבור" והסבר רחב יותר ולכל שאלה והכוונה ללא עלות וללא התחייבות - צרו קשר!  0525-282929. אנו מגשרים ב-2 לימור ואליעזר גריסרו, עורכי דין משפחה וגירושין.

הכנס טקסט כאן