להיות עו"ד ומגשרת בזמן מלחמה.

היום יותר מתמיד אני מבינה את השליחות שלי בעולם הזה.

הזכות והיכולת לעזור לאנשים שזקוקים למענה בנושאים שונים.

פניות מרגשות, הדמויות והסיפורים קצת שונים מהרגיל.

הטבח הנוראי הכניס הרבה פחד, מחשבות על החיים עצמם וגם על המוות, מה חשוב יותר ומה פחות, ובעיקר דאגה לאנשים שיקרים לנו.

פגישות מתקיימות בשעות לא שגרתיות, מוקדם בבוקר ויש גם בשעות מאוחרות בלילה, הכל יותר דחוף, יש פגישות פרונטליות ויש גם יותר דרישה לזום.

שולחן הגישור יותר שקט מאי פעם. יותר הכלה בין בני הזוג, פחות אגו והאשמות. והנה לכם סיפור טרי ומרגש מאתמול בחדר הגישור -

גישור שהחל עוד קודם ליום השחור, זוג שהיה נחוש לגירושין ולא משנה כרגע הסיבה, אבל היא הפכה לכל כך שולית, שאתמול בפגישתנו עם הזוג, הייתה התפרצות של רגשות, בכי, כאב ובעיקר דאגה אחד לשנייה, כולנו התחבקנו ובכינו יחד. מהסכם גירושין הגענו להסכמה של עריכת הסכם שלום בית.זכיתי

!

יותר פניות לעריכת ייפוי כח וצוואות והסיפורים קורעיי לב. 

הנה לכם סיפור מרגש ולא שגרתי. גבר, צעיר יחסית, אבא לילדים שנמצא בהליך גירושין ביקש שנערוך לו גם ייפוי כח מתמשך וגם צוואה. הוא לוחם ביחידה מובחרת שהבין שעוד רגע נכנס לתוך שטח עזה, כל מה שעבר לו בראש - "אני או ייפגע קשה או אמות וחשוב לי שהכל יהיה כתוב, ברור ומוכן".

אלוהים רק תשמור עליו בריא, אמן!

ויש עוד ועוד סיפורים מרגשים בתוך החושך הגדול שעוטף ואת כולנו.

לצד המצב הלא שפוי כרגע, הלקוחות שלי ושגרת עבודה הם מה שמעניקים לי את הכוח.

מתפללת כל יום להשבת החטופים ולימים שקטים יותר.

שנחזור לחייך, להתחבק ובעיקר לשגרה עסקית יותר ענפה.

באהבה וגעגועים, 

לימור גריסרו, עו"ד ומגשרת משפחה וגירושין, תמיד כאן בשבילכם!

מהבית לגישור משפחתי, יישוב מתן (אזור השרון).

משרד ראשי, מגדל עסקים עזריאלי ראשונים, ראשל"צ.

תמונה אופטימית מפעם, אגמון החולה - עוד יהיו ימים של אור.

"בוא נילס בוא נעוף, אל האור ואל התכלת עם האווזים לאופק, בוא נעוף"

(נילס הולגרסון, מילים ולחן: לא ידוע, תרגום: לאה נאור).