כאשר באתי לכתוב את הפוסט מצאתי שכבר כל כך הרבה נאמר על מתח ועל ההשפעות שלו, עשרות מחקרים בדקו את ההשלכות של המתח על האדם ומציגים את ממצאיהם באתרים אינספור ברשת. בפוסט הזה אני אנסה לסכם קצת מהידע ולהוסיף עוד נקודת מבט.

שגרת החיים שלנו בעשורים האחרונים היא כזו שהמתח הוא אורח קבוע . הימינם שלנו עמוסים באירועים, קשרים ומגעים בינאישיים המסבים לנו לא אחת אי נוחות ומתח: עמידה בלוחות זמנים בלתי אפשריים בבוקר בבית עם הילדים והאישה או הבעל, בכביש בזמן הנהיגה לעבודה ובחזרה ממנה, בעבודה מול העמיתים והבוס, בערב שוב בבית...עם הילדים, עם בן/בת הזוג, מול הטלוויזיה בחדשות, לאור המצב הביטחוני, נוכח המצב הכלכלי ועוד, ועוד, ועוד לא הזכרתי את המשכנתא.

במדינה קטנה ורבת בעיות כמו שלנו לא חסרים מקורות וסיבות למתח. למעשה המתח הוא חלק אינטגראלי מהחיים שלנו ותהה הסיבה אשר תהה, הסיבות העיקריות למתח הן תגובות רגשיות למצבים שכיחים כדוגמת: לחצים בעבודה, בעיות ביחסים עם הקרובים לנו, קשיים כלכליים ורגשות שליליים מודחקים מן העבר הרחוק או הקרוב. אל מערך סיבות זה נוסיף את קיומם של גורמים פיזיולוגיים למתח כמו חשיפה לחום או קור, קרינה וזיהום סביבתי, מחלות, ניתוחים ופציעות. התוצר הסופי הוא שרשרת של תגובות פיזיולוגיות שעם הזמן הולכת ומעמיסה על הגוף מעבר למה שהאורגניזם מסוגל לשאת.

האינציקלופדיה מגדירה  מתח נפשי -  התרגשות נפשית, דריכות, מתיחות; ציפייה, לחץ, כוננות, חרדה

היא מוסיפה ומגדירה לחץ -  טרדה, מועקה, מתח; נגישה, דיכוי, כפייה כבישה, מעיכה, דחיסה, ציפוף, הידוק, כיווץ

הפירושים הללו מלמדים כי לא אחת מתח נפשי ולחץ הן מילים נרדפות.

כאשר המתח מתמשך מצטמצמת היכולת של הגוף הפיסי להתאים עצמו לגוף הנפשי / רגשי. על מנת להתמודד עם מצבי מתח מתמשכים, פונה הגוף הפיסי לניצול מוגבר של ויטמינים ומינראלים מהמאגר הזמין לו באורגניזם. ניצול תכוף זה גורם לדלדול של המאגרים בגוף וכתוצאה מכך לירידת איכות תפקודן של המערכות האחראיות על תגובת הגוף למצבי לחץ.
בפשטות הגוף שלנו מגיב מידית למצבי לחץ נפשי ומתח ואז אנחנו פוגשים את התחושות של שחיקה ועייפות וגם נפגשים עם מחלות שונות.

מחלות הקשורות ללחץ  כוללות בין היתר מחלות לב, מחלות הפוגעות במערכת הדם (קרדיו-וסקולאריות), מחלות של מערכת העצבים, מחלות הנובעות מלקות במערכת החיסונית, סרטן, מחלות במערכת הנשימה, הפרעות במחזור הנשי, מחלות במערכת העיכול במיוחד כיבים וסרטן המעיים.

אבל עוד לפני המחלה הפגיעה המידית של מתח נפשי ולחץ מתבטאת בירידה משמעותית של תפקוד המערכת החיסונית שבביטוי המיידי אנחנו פוגשים אלרגיות, הצטננויות וזיהומים תכופים.

כמובן שהמתח הנאגר ברקמות השרירים של הגוף ומשפיע באופן ישיר על הגידים והרצועות. אלה בתורן, לוחצות את המערכת השלדית וגורמות למפגעים כגון: פריצות דיסק, פגיעות במפרקים ובסחוסים, אובדן מינראלים מהעצם המעלה את הסבירות לשברים, נקעים ופריקות.

בנוסף לפגיעה במערכת השלדית, משפיע טונוס השרירים באופן ישיר גם על האיברים הפנימיים: לחץ על הכבד והכליות פוגע ביכולת הגוף לסלק רעלים ביעילות ואלה מעלים את הסבירות להתפתחותן של מחלות סרטנית שונות.

הנה סדרה של תגובות בסיסיות שהגוף שלנו מגיב למצבי לחץ נפשי

אחת התוצאות של מתח מתמשך היא חרדה.

מידי שנה, גדל מספר האנשים המפתחים וחווים חרדה והתקפי פאניקה. במקרה הטוב מדובר בהתקפים חד פעמיים, במקרים אחרים התסמינים חוזרים ונשנים ועשויים להוביל להתמוטטות עצבים כללית.

במצבי מתח, לחץ הדם עולה ויכול להישאר גבוה במשך כל שעות היום מבלי שאף נרגיש בכך. זו הסיבה שלחץ דם גבוה נקרא גם 'הרוצח השקט'. ישנם מצבים בהם לא נחוש בלחץ אולם עצם קיומו גורם לעלייה בקצב לחץ הדם. במצב מתמשך של לחץ דם גבוה הדרך להתפתחות מחלות לב – קצרה. מחלות לב הן כיום גורם המוות מספר אחת בעולם המערבי.

חשוב להבין שהמתח אינו מפלצת שאי אפשר להכריע.
ניהול נכון של מתחים בעזרת נשימה או מדיטציה ודמיון מודרך.
התפתחות אישית ובדיקת המקורות למתח בתהליך אימון אישי.
וכמובן בל נשכח את הטיפול הפיזי. כאשר לרכב שלנו נדרש טיפול אנחנו זוכרים להכניס אותו למוסך בזמן ובכלי הרכב הפיזי שלנו - כלומר הגוף אנחנו נוהגים כאילו היה דבר שמובן מאליו. חשוב להבין שטיפול בעיסוי הוא אומנם מענג אך הוא חיוני לתחזוקה השוטפת של הגוף בדיוק כמו טיפול 10,000 לרכב.