העליתי בפניכם את קלף הכוכב דווקא בעת הזו ערב תשעה באב כשעם ישראל מתכנס סביב חורבן הבית שסימל את ההיפך מכל מה שהקלף מייצג לכאורה האמנם..?

קלף הכוכב- ירושלים של זהב

אחד הקלפים המסתוריים והמיוחדים בסדרת הטארוט של מרסלי הוא קלף הכוכב,בקלף נראית אישה חסרת כל רוכנת על מקוה מים כאשר היא ממלאת אותו בשני כדי מים שבידיה.

המסר העיקרי בקלף הזה הוא התום!

 יושר פתיחות וכנות היכול לעשות את הדבר הנכון באופן טבעי וספונטני המודרך ע"י אינטואיציות עליונות

הכוכב מספק  את הקסם, את האמונה  ואת האור הפנימי שבנו המניעים אותנו קדימה גם במצבי מצוקה מתוך אמונה כי התקוות והמשאלות יתגשמו!

 העליתי בפניכם את קלף הכוכב דווקא בעת הזו ערב תשעה באב כשעם ישראל מתכנס סביב חורבן הבית שסימל את ההיפך מכל מה שהקלף מייצג לכאורה האמנם..?

בתוך האירוע ההיסטורי הזה, חורבן בית המקדש עומדים בצידו עשרת הרוגי מלכות

(שמוזכרים בקינות של תשעה באב),

מדובר בעשרת  צדיקים,מורים רוחניים, חכמי תורה שנאבקו בגזרות על איסור לימוד תורת ישראל ונהרגו בעינויים קשים ע"י הרומאים, אחד מהם היה רבי עקיבא..

וכיצד קלף הכוכב מתחבר עם סיפורו האישי של רבי עקיבא מגדולי חכמי ישראל ?

רבי עקיבא היה רועה צאן פשוט ירא שמים ובלתי מלומד, מוצאו ממשפחה ללא יחוס  והוא עבד אצל אחד מעשירי ירושלים כלבא שבוע

לכלבא שבוע הייתה בת ושמה רחל , רחל זיהתה את מידותיו הטובות והפוטנציאל הגלום בו למרות עוניו ובורותו רחל התאהבה בו ואף הגדילה לעשות והציעה לו להינשא לו ואחד התנאים שהציבה בפניו היה כהוא מתחייב בפניה ללמוד תורה.

הם נישאו למרות התנגדותו של אביה כלבא שבוע שהחרים אותה מכל נכסיו גרש אותם והם חיו חיי עוני כשהם חיים וישנים בגורן.

רבי עקיבא היה בן 40 כשהחל ללמוד קרוא וכתוב, הוא עזב את הבית בתמיכת אשתו רחל כדי ללמוד תורה, היא נותרה לבדה כשהיא חיה בעוני ואף נאלצה למכור את שערה בכדי להתקיים.

אהבתה לרבי עקיבא ואמונתו בו  זרעו בתוכה את האופטימיות והכוח להמשיך..

כשחזר רבי עקיבא כעבור 24 שנה עם קהל תלמידים גדול והוא כבר רכש לו שם של גדול בתורה, יצאה רחל לקראתו , שערה האפיר ולבוש דל , תלמידיו של רבי עקיבא ניסו להרחיקה ממורם  אך הוא עצר אותם ואמר "תורתי ,תורתכם שלה היא".

לולא האינטואיציה של רחל  אותו אור פנימי ואמונה שלה ברבי עקיבא הרי לא היינו זוכים באחת הדמויות המשמעותיות ביותר בהלכות הדת היהודית.

 בתקופת עוניים בה חיו בגורן אמר רבי עקיבא לרחל: "אלמלי היה בידי, הייתי נותן לך ירושלים של זהב" (מין תכשיט של זהב שירושלים מצוירת בו).

ביטוי זה שלווה אותנו דורות בא לידי ביטוי בשירה של נעמי שמר "ירושלים של זהב